|
|
עמוד:9
נסיך ומהפכן | 9 הרומנים של מיכאל הם בלי ספק גולת הכותרת של יצירתו . מבחינה תת - 4 . עלילתם פורשת את קורותיהם ז'אנרית מדובר ברומנים חברתיים פנוראמיים 5 . בכולם של שתיים או שלוש משפחות מרכזיות בתקופה היסטורית אחת הקודמת ואילך . עדות לכך הן עבודות המחקר הבאות שהוקדשו לעבודתו : סמי מיכאל — בעיות של בניית סובייקטיביות מזרחית ( בן חביב 2002 ) ו - More and More Equal : The Literary Works of Sami Michael ( Berg 2005 ) . עדות נוספת בהקשר זה הם הכנסים האקדמיים שנערכו על יצירתו בתקופה זו : 2007 — כנס בינלאומי על יצירתו באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב ( מארגנים ורד קרתי - שם טוב מאוניברסיטת סטנפורד ויגאל שוורץ מאוניברסיטת בן - גוריון ) ; 2008 — כנס בינלאומי על יצירתו באוניברסיטת בן - גוריון ( מארגנים הדס שבת, בתיה שמעוני, יורם מיטל ויגאל שוורץ, כולם מאוניברסיטת בן - גוריון ) ; 2015 — כנס בינלאומי על מפעלו האמנותי והתרבותי באוניברסיטת נורת'ווסטרן, שיקגו, ארה"ב ( מארגנים אלי רכס מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ויגאל שוורץ מאוניברסיטת בן - גוריון ) . סמי מיכאל נבחר לחבר כבוד באקדמיה ללשון הערבית ( 2008 ) . מ - 2001 הוא נשיאה של האגודה לזכויות האזרח בישראל . 4 הרומן החברתי פנוראמי הוא תת - ז'אנר של הרומן הריאליסטי והוא החל להתפתח באירופה במאה ה - 18 . לדעתם של כמה חוקרי ספרות ותרבות מרכזיים הופעתו של הרומן הריאליסטי בכלל ושל הרומן החברתי הפנוראמי בפרט שקולה לשתי תופעות מרכזיות ( שיש להן וליחסי הגומלין ביניהן ייצוג מסיבי ביצירותיו של מיכאל ) : צמיחתו של המעמד הבינוני והמעמד הזעיר - בינוני באירופה, והופעת המושגים אומה ולאומיות בהקשרם המודרני . וראו לעניין זה ( אוארבך ,1983 341 - 393 ; האוזר ,1971 145 - 240 ) ; ( אנדרסון ,1999 53 - 68 ; 1957 Lukács 1963, 24 - 145 ; Watt ) . 5 יוצא דופן מבחינה זאת הוא הרומן ויקטוריה ( מיכאל 1993 ) העוקב אחר חייה של הגיבורה, ויקטוריה, במשך למעלה משישה עשורים, בבגדד ואחר כך בארץ . העובדה שמיכאל לא כתב רומנים ריאליסטיים תולדותיים ( כאלה העוקבים אחר חייה של משפחה אחת במהלך כמה דורות ) מעידה, כמדומה, יחד עם מאפיינים תמטיים אחרים, על קיומם של שברים משמעותיים בתפיסה ההיסטורית שלו . מסקנה זאת נראית מובנת מאליה בסיפורי ההגירה שכתב שגיבוריהם חשים כפליטים ( ולא כעולים ) בישראל . על ההגירה אמר מיכאל בראיון לרוביק רוזנטל בספר גבולות הרוח את הדברים הבאים : "הגירה היא סוג של מוות . אתה הורג את עצמך, אתה מתאבד בתקווה לקום לתחייה במציאות אחרת . זהו הימור גדול, הדורש לא פחות אומץ לב מאשר זה הנדרש מאדם שמעולם לא היה במטוס ומצטייד במצנח וצונח, ואין הוא יודע אלו רוחות יפעלו עליו, על איזו מן קרקע ינחת, ואיך יסתגל לקרקע החדשה שיפגוש . " ( מיכאל ורוזנטל ,2000 41 ) . דברים דומים מאוד הוא אמר בראיון לחברי מערכת מכאן ( מיכאל 2012 ) : "אנחנו עדיין לומדים את האלפבית של עצם הקיום שלנו . " המסקנה הזאת נראית פחות מובנת מאליה בסיפורים שעניינם החיים היהודיים בעיראק, מה עוד שמיכאל תאר יותר מפעם אחת את החיים היהודיים בעיראק כרצף אינטגרטיבי שלא נפגם במהותו במהלך מאות שנים . אפשר, כמובן, לטעון, שמיכאל כותב רומנים חד - תקופתיים כי זה טבעו האמנותי — אבל זהו, לדעתי, טיעון המתעלם מסימון הגבולות הברור, ואולי אפילו הנוקשה, ברומנים של מיכאל, הן ברמת זמן ההתרחשות והן ברמת המיקום הגיאוגרפי . וראו לעניין זה : סמי מיכאל בראיון לחברי מערכת מכאן ( מיכאל ,2012 285 - 287 ) . דברים דומים אמר הסופר בראיון שקיים איתו בני ציפר במושב הפתיחה של הכנס : "Between Baghdad and Haifa : ATribute To Israeli Author Sami Michael", October 7 - 9, 2015, Northwestern University
|
|