פתח דבר

מתוך:  > לא סוף פסוק > פתח דבר

עמוד:6

6 לא סוף פסוק הבולטים בו הוא הנוכחות החוזרת ונשנית של מלים מסוימות הנשזרות להן לכל אורך הקטע, ומנחות אותנו בעדינות לעבר נושאים מרכזיים 5 שהכתוב מבקש להפנות אליהם זרקור . למשל, החזרה העיקשת לאורך כל הפרק על הפועל ר - א - ה מסמנת את התקדמותו של אברהם בהבנת הרצון האלוהי . בפתיחת הפרק, ְֵֶַַַָָ מאפיין את ראייתו הריחוק : "ויּרא את המּקוֹם מרחק" ) בראשית כב : ד ( . אולם בסוף הקטע, ראייתו צלולה ומיידית . הוא "רואה" את האיל,ֹ ומבין שהוא הוא התחליף לבנו ) כב : יג ( . המראות שאברהם הולך ומגלה משמשים כמטאפורה להתפתחות בתפיסתו את כוונותיו האמיתיות של ה' . בסופו של דבר הוא מגלה שלמרות מצוותו הראשונית של ה' להעלות את יצחק לעולה, למעשה אין הוא חפץ בקורבן אדם . זו ְִ הנקודה שבה אברהם קורא למקום "ה' יראה", כטוען שמנקודה זו ְִֵַ ואילך הראוּת בין האדם לאל תהיה גם בהירה וגם הדדית : "ויּקראֶ ְְְֲִֵֵֵֵֶֶַַַַַָָָָָ אברהם שׁם המּקוֹם ההוּא 'ה' יראה', אשׁר יאמר היּוֹם, 'בּהר ה' יראה'"ָ 6 ) פס' יד ( . ֶ אך קריאה צמודה עם דגש על מילים חוזרות יכולה לעיתים להתברר כבלתי מספקת, שכן היא לא תמיד עונה על השאלות הפילוסופיות המציקות ביותר שהכתוב מעורר . במקרה העקדה, אנו מגיעים לכאורה על חזרתן של "מילים מנחות" שכאלה כערוצים להעברת משמעות העיר בובר : 5 . "חזרה מדודה שכזו, המקבילה למקצב הפנימי של הטקסט – או אולי בעצם נובעת ממנו – היא כנראה הטכניקה החזקה מכל העומדות לרשותנו להנכחת משמעות מבלי לבטאה מפורשות . . . מי שמקשיב ישמע את המשמעות הגבוהה יותר שבדמיון הצלילי . נוצר חיבור בין קטע אחד למשנהו וכן בין שלב אחד בסיפור לאחר – חיבור המבטא את המניע העמוק של האירוע המסופר באופן Buber, מיידי יותר מכפי שיכול היה לבטא מוסר השכל המוצמד אליו" . , עמ' 116 . לאורך כל ספרנו זה על סיפורים Scripture and Translation שממשיכים והופכים זה את זה, נשים לב היטב לשימוש שעושה הכתוב במלה בגרמנית – במאמץ להשגיח במסרים הטבועים בו . leitwort המנחה – , עמ' 42 . בובר מרחיב על תפקידה של מלת Buber, On the Bible ראו 6 . המפתח "לראות" לאורך כל סיפורי אברהם .

הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר