פתח דבר

עמוד:5

5פתח דבר אמר לו, "לאו, אלא הייתי יושב וחורז בדברי תורה 3 עסוק ? " ומתורה לנביאים ומנביאים לכתובים והיו הדברים שמחים 4 כנתינתן מסיני והיו ערבים כעיקר נתינתן" . לפי השקפה זו, הקשרים הספרותיים בין המקראות בתנ"ך, בכוחם לספק תובנות מעמיקות אפילו יותר מאלה הנובעות מן החיבורים הדתיים האזוטריים ביותר . אומנם שיטות פרשניות רבות מניבות תובנות מעמיקות על הטקסט, אך אלה המאמצים את שיטת האינטרטקסטואליות המקראית עשויים, לדעתו של בן עזאי, לחוש את חומה החורך של אש האלוהים מלחך את כפות רגליהם . יישומה של גישה ספרותית : טקסט ואינטרטקסט בלימוד פרשת העקדה אחת הפרשיות המוכרות ביותר, ועם זאת הסתומות ביותר במקרא, היא סיפור עקידת יצחק ) בראשית כב ( . אילו היינו משתמשים בגישה ספרותית לפירוש המעשה הזה, היינו מבחינים כי אחד הסממנים מדרש זה מתייחס למושג החז"לי למידת מעשה מרכבה, כלומר חקירה 3 . ספקולטיבית של הפרטים הטמירים במחוזותיו הבלתי נודעים של האל . ראו משנה חגיגה ב : א . ויקרא רבה, טז : ד . התייחסויות אחרות למרכזיותה של הגישה 4 . האינטרטקסטואלית אנו מוצאים במקומות אחרים במדרש, למשל, בתלמוד הירושלמי במסכת ראש השנה ג : ה : "דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר" . אמנם משמעותה הפשוטה של הכרזה זו היא כי המידע החסר בקטע אחד נמצא לפעמים במפורש במקום אחר, אך אנו יכולים להרחיב אותה לנוהג המדרשי ללמוד על סיפור שאינו מפורש מן המקבילה הספרותית הברורה יותר שלו . אמירה מאוחרת יותר על המקבילות האינטרטקסטואליות המשלימות זו את זו אפשר למצוא בל"ב המידות שהתורה נדרשת בהן, המיוחסות לר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי ) העקרונות נוגעים בעיקר לאגדה ונחשבים לבתר - תלמודיים ( . המידה הי"ז היא : "מדבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר" . תפיסות מדרשיות אחרות המזמינות קריאות אינטרטקסטואליות הן "הדא הוא דכתיב" ו"מידה כנגד מידה" .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא