פרק שני: דרך (ראייה־הכרה)

עמוד:422

422 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה מול המפרֵש האחר, המוגדר גם כשקרן ו"כופר", והכול כדי להעצים את כוחו ומרותו של מוביל הקהילה על ההמונים, תוך שימוש זול בחרדה ופחד ( כמו שנהוג בפוליטיקה כיום ) . המשנה הסדורה גורסת, כ שפינוזה , שכל אחד יכול וראוי לבארה ולפרשה לעצמו מבלי שיכפה את דעותיו בכוח השלטון והמרוּת, או החרדה והפחד . כאמור בביאור הקודם, כדאי יותר לקהילה ויחידיה ליצור הפרדה בין אמונה-דת לקהילה עצמה, אך לאמץ את חירות המחשבה והביקורת כיסוד בחוקת קהילתם . האימוץ של חירות הביקורת הוא גם בקהילה אשר ייחודיותה היא אמונית-דתית . חירות מחשבה וביקורת, כרוכות זו בזו והן חומר מידע לאפשרויות שינוי והתפתחות ההכרה האנושית היחידנית והקהילתית . התפתחות רשת האינטרנט תגביר ותעצים את יכולת היחיד והקהילה לממש את חירות מחשבתם בעולם חיי קהילות . a . ברוח החיים המתהווה — אומנם ה" חרדה אנושית עדיין פועלת ברוח 8 2 החיים ", כאמור בביאור 203 , אך הסיפה היא " תקווה מתגלה " . " רוח החיים " כאן היא של חיי קהילה ראשית, קהילה אנושית אחת בעלת שתי קהילות משנֶה . " רוח החיים המתהווה " ומשתנה, תופסת בהווה את מציאותה הממשית . למשל, קהילת המשנֶה היהודית-ישראלית רואה עכשיו בהווה הנמשך, את עברה כקהילה הרואית וגיבורה . קהילת המשנֶה היהודית מכנה בהווה את בר כוזיבא , כ בר כוכבא, כגיבור, אשר ניסה לכונן מדינה יהודאית-ישראלית בזמן שהייתה בשליטה רומאית במאה השנייה לספירה . התפיסה ההווָה נשענת על הפרשנות של עברה . בפועל, "בר כוכבא " הוכרז " משיח שקר " וכונה בתלמוד " בר כוזיבא", בעל כזב . 585 כפרים הושמדו יחד עם כ- 50 מצודות יהודיות . כל ארץ יהודה נהפכה לשממה ונטבחו ונפלו ברעב, במחלה, באש ובחרב מאות אלפי יהודים, נשים וגברים, נערים ונערות, וטף . " רוח החיים " כאן היא "תודעה כללית קהילתית" ובכך מסוכנותה כיום . חלק מחבריה היהודים חושבים ותופסים היום את עצמם כמשיחיים וגזענים וכמי ש"יביאו את הגאולה", כמו בר כוזיבא . אבל המציאות אפשרית ומשתנָה, ואפשרי שהקהילה הראשית תיווצר דווקא עכשיו, תתגבש ותיבָּנה, בלי גזעניוּת ומשיחיות ב" משך המתגלה " . כאמור במשנה בהמשך : " האמונה היא חלק פועל ברוח החיים, בוערת ברוח תקווה מתגלה " .

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר