|
|
עמוד:416
416 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה תפיסת מציאותו — אומר שפינוזה ב מאמרתיאולוגי-מדיני , פרק ראשון, עמ' 18 : 4 2 "גם ברוחנו חקוקה רוח אלוהים ודעותיה הנצחיות ומשום כך אף אנו תופסים את רוח אלוהים ( אם לדבר כדרך מקרא ) , הרי בכל זאת, לפי שההכרה הטבעית משותפת לכל" . המשנה הסדורה רואה ומגדירה את ה"הכרה הטבעית", כדברי שפינוזה , כ" תודעה כללית " המשותפת לכול, המשתנָה ושונָה מדור לדור, כמבואר ביסוד ד' במפתח המשנה הסדורה . נוסף על כך, המשנה הסדורה ממליצה לשאוף להשבחה והרחבה של איכות הראייה וההכרה האנושית התופסת את המציאות הממשית, את עצמה וסביבתה, והיא מגדירה את מה ששפינוזה מכנה "רוח אלוהים" כ"רוח חיים" . המשנה הסדורה גם מקבלת את ייחודיותה של נשמתו של היחיד ונשמת קהילתו, שהיא סך כל פעילויותיו / ה ההוֹווֹת אותו / ה כגופנפש ממשי וחי של נשמת האדם היחיד ונשמת קהילתו . שוב, המשנה השלישית, פרק שני, במסגרת שלב 2 א', אומרת : " מרחבו הראייתי-הכרתי של האדם, האנוש, הינו כהתרחשות תפיסת מציאותו, גופנפשו " . המשנה השלישית מדגישה את הראייה-הכרה התופסת את מציאותם המשתנה, הממשית והאמיתית, של הקהילה ויחידיה בסביבתם . a . גופנפשו וסביבתו — גופנפשו של היחיד חבר בקהילה ראשית אחת, החיה 5 2 בסביבתה, רוחשת יחסים עם יחידיה ושתי קהילותיה המשניות וקהילות אחרות ( עדיין מהירות זרימת מידע כמהירות האור — נפחי העברת מידע גדלים, מתפתחות מערכות הפנמה קיברנטיות . אפקטיביות, תהליכי מרפא חדשים, ראייה ממדית דינמית, הוליסטית, אנושות מתקשרת ) מרחבו הראייתי-הכרתי של האדם, האנוש, 5 2 . 4 2 , גופנפשו וסביבתוהינו כהתרחשות תפיסת מציאותו ב . שפה היא אחד מאמצעי תקשורת ההכרתיים בין יחיד, קהילה וסביבה . שפה היא סוג-אפיון תקשורתי בתפיסת מציאות של רוח חיים ( תקשורת-שפה קיימים ופועלים במציאות היש ) .
|
|