|
|
עמוד:406
406 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה השינוי בעת הזאת : "זכותן של הרשויות העליונות לעשות הכול, ועל זכותו הטבעית של כל איש ואיש שהועברה לידיהן, הולם אומנם במידה לא קטנה את המעשה, ואפשר לכוון את המעשה שיתקרב אליו יותר ויותר, ואף-על-פי כן לעולם אין להימנע מכך, שיישאר לגבי דברים רבים בחזקת עיון בלבד . שהרי לעולם לא יהא בידי שום אדם להעביר את יכולתו, וממילא אף לא את זכותו, לידי אחר עד כדי שיחדל מהיות אדם ; ולעולם לא תימצא רשות עליונה שיהיה בכוחה לבצע כל דבר כרצונה : שהרי לשווא תצווה על הנתין שלה שיהא שונא את המיטיב עמו, שיאהב את המזיק לו . . . וכיוצא בהם דברים אחרים רבים מאוד המתחייבים מחוקי הטבע האנושי . . . שהרי מעולם לא ויתרו בני אדם על זכותם ולא העבירו את כוחם לידי אחר בלא שיהא מוראם על אלה שקיבלו לידיהם את זכותם ואת כוחם" . "העת הזאת" זהו ה"מצב" הקיומי הנוכחי של שני העמים, ההווה הממשי והאמיתי המאפשר הזדמנות לאחד את שני העמים הקרובים זה לזה בהשקפותיהם ואמונתם תחת קונפדרציה אחת — ישראל-פלסטין . b . אומנם המשנה השלישית מדברת קונקרטית על ישראל-פלסטין, אך היא גנרית לקהילות אחרות וכמובן משליכה על המשנה השנייה, נגזרת א', ומשנת היחיד הראשונה . היא מרחיבה את גבולות ההכרה במבנה הקהילתי לכך שהראשות העליונה הינה מלכתחילה מוגבלת על ידי חוקי המוסר האוניברסליים של היחיד באו"ם, המושתתים על שוויון מתַקן בין בני-האנוש בקהילה, על שיפור ועלייה באיסוף רגעים של מנעדי איכות אושרם האישי של יחידי הקהילה והקהילה עצמה, תוך הפרדת רשויות, כנאמר לעיל . לכן "העת הזאת" היא עכשיו, והשפעתה היא עכשיו על פני כל הארץ . c . דווקא "העת הזאת", זה מה שקורה במשטרים דמוקרטיים חלולים, לא שלמים, הבנויים עדיין על ייצוג אידאולוגיות שונות, יחסיות, בגוף המכונן והמבקר שלהם . וכן על אלו הפועלים ללא חוקה, דהיינו : אינם מוגדרים כקהילה או מדינה על ייחודיותה . יש מדינות בעלות מבנה של דמוקרטיה ישירה, הפועלת על פי חוקה בעלת ערכי מוסר אוניברסליים ( כמו כבוד וחירות האדם באמנות האו"ם ) , המבינות את החשיבות העליונה של הקהילה-חברה, להגן על חבריה החלשים ולהבטיח את זכויות והחובות של כל חבריה לחיים מכובדים והוגנים,
|
|