|
|
עמוד:385
385 אי ד א ה פיזיו ל וגי ת d . שפינוזה , בעמוד השער של הדפוס הראשון, ב מאמרמדיני , תרגום : ח' וירשובסקי, מאגנס, עמ' 7 , מסביר את הסיבות לכתיבת ה מאמרמדיני : "שבו יראה לדעת כיצד יש לכונן חברה . . . וכדי שהשלום והחירות של האזרחים יעמדו ולא ייפגעו" . ה משנהסדורה : אֶרֶץתִּקְוָה רואה ב"חופש" מצב המשקף מהות קיומית, ו"חירות" היא אפשרות בעלת זכות בחירה המוגבלת מטבעה , הקיימת ביחיד ובקהילה, ועליהם האחריות לבחור ולעצב את אוסף הרגעים של מנעדי איכויות אושרם . המשנה רואה ומכירה בהיות האדם חופשי משעבודיו, חי באמת-ייחודו, מהותו הפועלת, ה אנכי שהינו, גם בתוך קהילתו שלו וכל שכן בין יחידי קהילות אחרות . חופשו של היחיד נגזר גם מחירותו משעבודיו . שפינוזה ב מאמרמדיני , פרק שני, עמ' 30 , אומר : "כיוון שאת יכולת האדם יש לאמוד לפי גבורת הרוח יותר מאשר לפי חוזק הגוף, נמצא שהעומדים ברשות עצמם במידה גדולה הם אלה שיש להם חלק בתבונה במידה היותר גדולה ושמודרכים על ידיה במידה היותר גדולה . ולפיכך הריני מכנה את האדם חופשי במידה שהוא מודרך על ידי התבונה" . זוהי מטרת ה משנהסדורה : אֶרֶץתִּקְוָה , לעזור ליחיד והקהילה בשיטת-לימוד מהותם, ייחודם, המאפשרים להם להשביח באיכויות הראייה וההכרה של תפיסת מציאותם, ולפעול מתוך תבונה וראייה ממשית ואמיתית . המשנה הסדורה רואה ב"השלום והחירות של האזרחים", כפי שראה שפינוזה לעיל, תנאי מתלה הקשור באופן ישיר ל"טוב ואושר" ( סעיף b לעיל ) לקהילה-חברה וליחידיה . המשנה השנייה, נגזרת א', מוסיפה ומדגישה את תכלית ומהות ה"שלום והחירות", באמצעות מתודת לימוד המשניות החברתיות הקוראת לעבודה עצמית דינמית, המאפשרת להשביח באיכות הראייה-הכרה ובכך לתפוס את המציאות הממשית ולהוסיף בטוב הפרטי והקהילתי כאחד . e . באיגרתו ל שפינוזה , איגרות , איגרת חמישים ושבע, עמ' 225 , אומר אהרנפריד ואלטר דה טשירנהאוס : "קארטסיוס מכנה חופשי כל שאינו אנוס על ידי שום סיבה, ואילו אתה, להפך, כל שאינו נכרע למשהו על ידי שום סיבה" . ה משנהסדורה : כללית ( אישית ) מאמצת חלקית את כוונת שפינוזה בהגדרתו "חופשי", ואילו המשנה הסדורה אינה רואה אפשרות לחופש אמיתי בהגדרת דקארט . לשיטתו, האדם הינו פסיבי, ובמציאות הממשית לא סביר שתהיה אפשרות שהוא לא יהיה אנוס על ידי שום סיבה ולוּ רק בגלל היותו חלק
|
|