|
|
עמוד:380
380 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה זרה ומנוכרת . היחיד בוחר את קהילותיו, והן בוחרות בו . היחיד אוסף בדרך חייו את הרגעים של מנעדי איכויות אושרו וכך הוא גם מאשש את עצמו בקהילתו . דרכו היא ( יסוד ה' לעיל ) מסע אחד, יחיד, בזמן , שלובה ב" אהבה היא טעם חיי אנוש " ( יסוד י' ) , ושני יסודות הכרתיים אלו משלימים זה את זה, מכניסים את טעם האהבה בקהילה וביחידיה . a . ייחודיות — הקהילה ויחידיה, מקבלים את ייחודה הקהילתי בפעילויותיה . 176 אידיאת ייחודיותה המשתנה, ייחודיות התרחשותה ההווֶה, כעת חיה, הקהילה עכשיו . מהי הקהילה עכשיו וכיצד היא משמרת את ייחודה הפועלת ? כל זאת נעשה תוך קבלת אחריות על פעילויותיה של הקהילה וחבריה המקבלים אחריות ישירה ואישית, אחריות קונקרטית-סובייקטיבית לפעילויותיה של הקהילה אל מול קהילות אחרות . אחריות זאת מביאה איתה שיח רציף בין יחידיה ועם ראשי הקהילה הנבחרים ושיח עם קהילות אחרות . התהליך של בחינת ייחודיותה של הקהילה, נמשך לאורך דרכה, האחת ויחידה, ונעשית בפועל בביקורת נמשכת, מתוך ראייה-הכרה של ייחודה, המשמרת את אישוש עצמה לעומת קהילות אחרות ואל מול יחידיה . הקהילה בוחנת עצמה אל מול מהותה כל משך כל עת, בודקת את ייחודה בעודה עושה ופועלת עבור יחידיה, השותפים לחיי קהילתם, ועושה זאת באופן רציף בעודה שומרת את אנרגיית-חיותה, אנרגיית ייחודה המשמרת אותה יציבה לאורך דרכה . b . אומר שפינוזה ב מאמרתיאולוגי-מדיני , פרק שלישי, עמ' 35 : "לשם יצירת החברה ושמירתה דרושים כשרון וערנות במידה לא מחוקה, ולפיכך חברה בטוחה יותר, יציבה יותר ותלויה פחות במזל תהיה זו הנוסדת ומונהגת על ידי אנשים נבונים וערניים . ולעומת-זאת, חברה המורכבת אנשים נבערים תלויה ברובה במזל 176 התרחשות חיי הקהילה בתהליך היצירה 4 . ייחודיות ( קבלה, אחריות, הכרה טהורה )
|
|