|
|
עמוד:379
379 א יד א ה אפ י ס ט מ ו ל וגי ת-ק וס מו ל וגי ת במורד החומר המתכלה . האהבה שלובה בחסד המאפשר לקהילה להבין את יחידיה וקהילות נוספות סביבה . קהילה המבינה שטובת יחידיה לנגד עיניה, פועלת באהבה-חסד אל מול קהילות אחרות . האהבה שלובה בחסד ; חסד שלא נעשה באהבה — איננו חסד . גם נתינה נעשית מאהבה . בתורת הקבלה המסורתית ספֵרת חסד מזוהה עם אהבה, נתינה, חמלה, ויתור, גדוּלָה . גוון : לבן, כסף וכו' ( להרחבה ראו מורהאנכי ) . b . במשפט 73 בחלק ד' של ה אתיקה , עמ' 350 , אומר שפינוזה : "אדם המודרך על ידי התבונה הנו חופשי יותר במדינה שבה הוא חי לפי החלטה משותפת מאשר בחיי בדידות שבהם הוא מציית לעצמו בלבד" . כבר אמר אריסטו שהאדם הוא חיה מדינית-חברתית וזקוק לשיח, לאישוש ממשותו, כפי שה משנהסדורה : אֶרֶץ תִּקְוָה רואה ומכירה ( להרחבה ראו הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה או מורהאנכי ) . המשנה הסדורה הגדירה במפתח המשנה את הרחבת יסודות ההכרה, יסוד י', האומר : " אהבה היא טעם חיי אנוש " ובהערה להגדרת המילה אהבה ב משנהסדורה : כללית ( אישית ) , בפרק השלישי, " מימוש ( פעולה-חומר ) ", בשלב 4 , בהערה 3 במשנה עצמה, האומרת : " על כל דרכיה ומשמעויותיה ", אהבה גם בדרך וגם במשמעות, ביחסים בין הקהילה לחבריה ובין הקהילה לקהילות אחרות ( ראו ביאור 161 ) . המשנה השנייה מוסיפה על שפינוזה בכך שהאדם מרגיש טוב ומאושר יותר, כאשר הוא נמצא בסביבה אוהבת, מוקף אהבה עוטפת ונותנת . גם כאשר יש באפשרותו לחיות את חייו באופן חומרי, עדיין קיימת בו התשוקה לחום ואהבה מאחרים . לכן, אדם הפועל מאיכות טובה, בהירה וצלולה של ראייה-הכרה התופסת את המציאות הממשית והאמיתית, יבחר מרצונו ומדעתו לחיות בסביבה אוהבת וישביח באיסוף הרגעים של מנעדי איכויות אושרו . המשנה הסדורה אינה רואה בריבוי חברים וידידים הכרח לאיכות טובה המוסיפה רגעים של מנעדי איכויות אושר, אלא זוהי איכות החברות-ידידות והקשר-שיח בין יחידי האדם בתוך הקהילה ויחידים שמחוץ לקהילה ונמצאים כחברים בקהילות אחרות . האנוש, כבריאה חיה, כמין מן החי בטבע, פועל באופן דומה לשאר סוגי מיני חיים, כמו הציפורים, הדגה, הזוחלים והחרקים . המשנה הסדורה גם רואה התאגדות או קהילתיות במיני הדומם, צומח וחי, על פי מושבם ועונתם . נראה שאיכות חיוּת היחיד גדלה, כאשר הוא נמצא בסביבה המוכרת לו, וקטֵנה יותר כאשר הוא בסביבה
|
|