|
|
עמוד:378
378 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה b . במשפט 72 בחלק ד' של ה אתיקה , עמ' 349 , אומר שפינוזה : "האדם החופשי לעולם אינו פועל במרמה, אלא תמיד בתום לב" . ה משנהסדורה : כללית ( אישית ) מאמצת חלקית את הבחנת שפינוזה , שאדם הפועל באיכות ראייה והכרה בהירה וצלולה, פועל מול אתיקה חברתית מוסרית, כאמור לעיל . זאת ועוד, כדאי וראוי לו לפעול ללא העמדת פנים או עורמה, אלא תמיד בתום לב, ביודעו שהינו חלק מהוויה מתרחשת במציאות אפשרית . בהיותו פועל באינטואיציה הטבעית של אמת דרכו אֱלֵי ברכת אושרו, אזי האדם אוסף את הרגעים של מנעדי איכויות אושרו . כאשר סביבתה של הקהילה מאוכלסת בקהילות אחרות, זוכרת הקהילה את מהותה הפועלת, למשל : קהילה ב' נפגעת באסון כלשהו וצריכה סיוע, אזי קהילה א' מתגייסת בעצמה לעזרת קהילה ב' הנפגעת ללא כוונת תמורה אלא מתוך ראייה-הכרה של אמת דרכה . נושא מהותה ההולמת של דרך הקהילה נשען במשנה החברתית השנייה באמת הדרך של יחידיה ומפורטת דרכה בפרק השני, בשלב 3 . a . אהבה-חסד — מקום הקהילה ( מרחב, שיח, נתינה, סביבה, אהבה-חסד ) 175 כאשר הדגש הוא על מקום הקהילה , מקום מבחינת מצבה במרחב ליחיד בקהילה, מה הקהילה נותנת וכיצד היא מאפשרת ליחיד לתפוס את הרגעים של מנעדי איכויות אושרו . מקום הקהילה נמדד על ידי הקהילה עצמה בכללותה ועל ידי יחידיה, המיוצגים על ידי מנהלי הקהילה הנבחרים . הקהילה בודקת ומבקרת את עצמה ואת מהותה ההולמת, לאורך הדרך הנמשכת . אחד ממוקדי הביקורת הוא על " מקום הקהילה ", כיצד היא נראית, נתפסת, על ידי יחידיה וקהילות אחרות סביבה . נוסף על כך, היא בוחנת את דרכי פעילויותיה הקונקרטיות בינה לבין יחידיה ובינה לבין קהילות אחרות . הביקורת נעשית כאשר נבחן המרחב שבו פועלת הקהילה יחד עם השיח הרוחש בין יחידיה ואליה, מהיחידים לקהילה וקהילות אחרות . מהי תורמת הקהילה למרחב הקהילתי ולקהילות אחרות, והכול נעשה ב אהבה , ביקורת אוהבת גם כאשר הדברים והתקופה קשים וכואבים . ברגסון כבר אמר את זה בספרו התפתחותהיוצרת — החיים עולים ובוערים 571-חסד ) 3 . מקום הקהילה ( מרחב, שיח, נתינה, סביבה, אהבה
|
|