פרק שני: דרך (ראייה־הכרה)

עמוד:368

368 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה מגבילים את חירותה החושנית-רגשית של הקהילה, ומאידך גיסא, פותחים ומאירים את ראייתה-הכרתה של הקהילה בתפיסת מציאותה, לדרך חיים ראויים ומלאים יותר, בשלוות עשייה ויצירה של דרך קהילה ברורה יותר במשמעויותיה ואפשרויותיה . a . הכרה באי השלמות — המשנה הסדורה רואה את המציאות הממשית 17 והאמיתית, המציאות האפשרית ולא הכרחית . לפיכך ממליצה המשנה גם לקהילה לראות, להכיר ולקבל את עֶקרון אי השלמות, לתפוס את מהותו הפועלת המייחדת אותו לקהילה, ולא רק ליחיד הקהילה . ה משנהסדורה : עולםחייקהילות מכוונת לקהילה בהתרחשותה והשתנותה ללא הפסק, עד סופה . גם קהילות האדם הן סופיות, כמו כל תופעה ב"יש" . אי השלמות קיימת בקהילה כבר מראשית יצירתה . כבר אדורנו אמר שזרע האנטרופיה ניצת עם מצת החיות של המשטר או היחיד, כמו שהמשנה הסדורה רואה בכל "יש" את האנטרופיה שלו עד סופו . מצד הטבע אין עניין של שלמות או אי שלמות, אלא טבע התופעות הוא הרמוני זה לזה . כלומר, התופעה לא נמדדת מצד הטבע בשלמות התופעה, אלא בהרמוניה שלה עם כלל התופעות . כל תופעה היא מיוחדת ויחידה, מראשית התנועה עד בן-אנוש והכרתו ותפיסתו את המציאות הפועלת בקהילתו . עֶקרון אי השלמות אומר לבן-האנוש ולקהילתו ש"יש" חסר, מלשון חסר, גריעה, מנעד אשר הוא פעמים חסר גודל ופעמים חסר קוטן ואחר . האדם כחיה חברתית זקוק לשיח בקהילה, למשענת, לחלוקה מכובדת, אשר מראייה-הכרה שהיא עצמה, הקהילה, מהותה הפועלת, סך כל פעילויותיה, מהוות את נשמתה הרוחשת עכשיו בין יחידיה, ראייה-הכרה ש"תודעה כללית קהילתית" במציאות הממשית היא רוחשת, משתנה ומשנה ותמיד איננה שלמה . יהיו פעמים של חיכוך בין יחידיה, וטוב שתנווט את דרכה תוך רגישות ליחידיה . כך, חבריה יחיו בהווה הנמשך ומשתנה, בשאיפה לעקרונות מוסר אנושיים חברתיים המקובלים לפחות כזכויות אדם באו"ם, כפי שהם מפורטים במשניות 172 ) 171-מוסר 17 ( חיכוך 1 . הכרה באי השלמות

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר