|
|
עמוד:367
367 א יד א ה אפ י ס ט מ ו ל וגי ת-ק וס מו ל וגי ת אשר אין לו מקור סיבה כלשהו, והחירות היא ראשית שרשרת התופעות . אומנם הוא מדבר כאן בדיוק על שבירת המעגל הסיבתי, היותך סיבה לעצמך . לראייתי, קאנט מדבר על החירות, לתפיסתו, כמומנט טרנסצנדנטלי ( להבדיל ממשנה הסדורה שרואה את זה כטרנסצנדטי — ראה ביאור 2 ) הפנימי לסובייקט, הפורץ את מעגלי הסיבתיות . אבל קאנט כדואלי וסיבתי, מאמץ את דעותיו של תומס הובס ואחרים, שראו בחירות ערך טהור הפורץ כל גבול ; מה שהינו אלוהי, מקור ראשוני אין-סופי . אומנם האדם, על פי הובס , הוא תועלתני, לפיכך, יוותר קמעה על חירותו עבור הנאות אחרות או חופש אחר, אך בעיקרו הרצון לחירות נתפס כקונטוס, הכוח המניע . ה משנהסדורה : אֶרֶץתִּקְוָה רואה את המושג חירות בטבע, ובייחוד בטבע הטובע, כ חירות מוגבלת שהינה יסוד קטגורי הכרתי-תבוני טהור, המתממש כ"יש", בהכרה מודעת ושלא מודעת, המאפשר ליחיד או הקהילה להבין ולבחור בפעולה קונקרטית של התופעה מבין מרחב קשת האפשרויות לפעולה ( כמבואר לעיל ) , שהתופעה הממשית נמצאת במצבה במרחבה . אפשרות היא מצב ( state ) ממשי, אמיתי הכרתי או טרנסצנדנטי ( להבדיל מקאנט ) אונטולוגי אשר ניתן נפתח-נוצר כחלק מהטבע הטובע בפני היחיד והקהילה, המאפשר לפעולה אקטיבית או פסיבית מצד היחיד והקהילה, החוֹוים ורואים את אפשרויותיהם ופוטנציאל חיותם אל מול המצב החדש שנוצר . הטבע, מצד עצמו, מעמיד מרחב עצום של אפשריות ביחס לתופעה, הנובעת ממרחב היחסים הפועלים, המשמעויות הפועלות ( להרחבה ראו הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה ) , הרוחשות בתופעה ומרחבה בהיותה חלק אינטגרלי של מרחב המציאות הממשי בפועל . לכן, כפי שהמציאות היא אפשרית ואיננה הכרחית, כך גם היחיד, האדם וקהילתו, חי תמיד עם משמעויותיו אל מול מארג של אפשרויות פועלות רוחשות . "אפשרות" מכילה בתוכה מצד השפה "פשר" או משמעות כלשהי לחוֹוה-מתבונן בתופעה כמושא, ובתופעה עצמה . דהיינו, המשמעות מכילה בהכרח פעולה, לפחות פעולה אחת מסוג כלשהו, כמבואר לעיל ביסוד א' במפתח ה משנהסדורה : אֶרֶץתִּקְוָה וכמבואר גם ביסוד ה', שהמילה חיים מתייחסת לכל ה"ישים" האונטולוגיים, המוגבלים במסעם האחד, היחיד, בזמן, ומכילים במהותם הפועלת מלכתחילה אי שלמות ובייחוד בגופנפש האדם, גופנפש הקהילה . בהמשך, ארבעת השלבים של הפרק השני " דרך ( ראייה-הכרה ) ", כל אחד בממדיו ותוכנו, מחד גיסא, לכאורה
|
|