|
|
עמוד:362
362 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה מאפשר לראות ולהכיר את תפיסתה של הקהילה את מציאותה הממשית והאמיתית המאפשרת ליחיד והקהילה לרחוש יחדיו כמהותה ההולמת . d . השילוב הדינמי בין עקרונות מנחים של התנועה עצמה, אפיוני התנועה במהות חיי קהילה, יחד עם מהות חיי היחיד, יכולים להתפתח כספר נפרד מקונטרס זה, ואפשר שהוא ייכתב בהמשך . טעם — במשפט נסמך 1 למשפט 35 בחלק ד' של ה אתיקה , עמ' 312 , אומר 167 שפינוזה : "האדם פועל באופן מוחלט מתוך חוקי טבעו כאשר הוא חי בהדרכת התבונה ( לפי ג : הג 2 ) ורק במידה זו הוא תמיד מתאים בהכרח עם טבעו של האדם האחר ( לפי המשפט הקודם ד : 35 ) לכן, אין בין הדברים היחידים שום דבר יותר מועיל לאדם מאשר האדם וגו' . מ . ש . ל" ( ההדגשה שלי — י"ע ) . מאחר שכל בן-אנוש חי, פועל ורוחש כגופרוח, נפשגוף, במרחב אונטולוגי עם אין- סוף תופעות סופיות, מהותו הפועלת הקונקרטית של היחיד היא ייחודו . אין כמותה לפניה ואין כמותה אחריה . היא נצחית בהווייתה . כנאמר ביסוד ה' לעיל : " חיים מסע אחד, יחיד, בזמן " . אין לו לאנוש, אלא לראות ולהכיר תפיסתו את המציאות הממשית, את מציאות עצמו, את ייחודו ואיחודו בין בני-האנוש, בקהילתו ומחוצה לה . מהותו ההולמת בקהילתו היא טעם, היא צבע, היא מיוחדת בטעם של ייחודה, נבלעת בטעמים של אחרים, עם המשותף ביניהם כטעם חיי קהילה, טעם נמשך כל עוד את, אתה, בגופנפשך חלק פועל בקהילה, טעם משך חיי קהילה . המשנה הראשונה, משנהסדורה : כללית ( אישית ) מופנית אל היחיד, שיוכל לראות ולהכיר את מהותו הפועלת, הנמשכת ומשתנה דרך הדינמיקה הקיימת בין שלושת הפרקים שבה ובנגזרת א' . הראשון : משמעות על ( משמעות- רוח ) , השני : דרך ( ראייה-הכרה ) והפרק השלישי : מימוש ( פעולה-חומר / אנרגיה ) . תפיסתה של הקהילה את המציאות הממשית ובני-האנוש סביבה ובה, משתנה בכל רגע ורגע . גם אנו, כל אחד מאיתנו, פעמים, ספֵרת הגופנפש היא עם ראייה-הכרה בהירה ועמוקה של תפיסת מציאות ממשית תוך ראייה שלווה ופעמים היא אבודה, צמוקה וחלשה . גם הראייה וההכרה היא מנעד ראייתי- הכרתי התופס את המציאות, מדמיונית לממשית כטבע טובע, ללא "טוב" ו"רע" . במנעד הנמוך של איכות הראייה וההכרה, כאשר " טעם משך חיי קהילה " אינו
|
|