|
|
עמוד:358
358 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה הקשורות למימוש נושא מסוים שבא אל קיצו, כמו חוג, לימוד, משתה או פתרון בעיה משותפת . יסוד של קהילה ממשית ורוחשת טעונה הגדרה לעניין מהות רוח הקהילה, רישום וסדרת פעולות, כפי שמוסבר בהמשך . b . אומר שפינוזה ב מאמרתיאולוגי-מדיני , פרק רביעי, עמ' 52 : "על כן ההצלחה והשלוה של מי שמטפח את השכל הטבעי תלויה, אף לדעת שלמה, לא בממשלת מזל ( זאת אומרת עזרת אלהים חיצונית ) אלא בייחוד בסגולתו הפנימית ( כלומר עזרת אלהים פנימית ) " . ה משנהסדורה : אֶרֶץתִּקְוָה , על כל שלוש המשניות שלה, מאמצת את הגישה הדוגלת ב"סגולתו הפנימית" הסובייקטיבית של היחיד, אך רואה ומכירה את פנימיות היחיד, גופנפש היחיד, " רוח חיים " של היחיד, הרואה ומכיר את איכות תפיסת המציאות הממשית שהמשנה השנייה, נגזרת א', מַפנָה ומכוונת את היחיד והקהילה לממש את סגולתם הייחודית, את מהותם הפנימית, את "רוח האדם", "רוח חיים" של קהילה הרוחשת, בשיתוף עם "תודעה כללית", כמבואר לעיל בביאור 120 והתאמתו לחיי קהילה . הפרק הראשון של כל שלוש המשניות מוגדר כמושג " מטרות-על ", הפרוסות ונמתחות כקשת מכלול הצרופים האפשריים שקיימים בין "משמעות" ל"רוח", כאמור במשנה עצמה כ ( משמעות-רוח ) , שבה כל חבר בקהילת בני-אדם מאוחדת ורשומה, והקהילה נשמרת ומשביחה, יש יותר רגעים באיסוף של מנעדי איכויות אושר ייחודיות לחבריה . לפיכך, על היחיד והקהילה לראות, להכיר ולהבין את ייחוד מסעם האחד המשותף במשך המשתנה ולהשביח באיסוף רגעים של מנעדי איכויות הטוב והאושר המשותף . c . "הרוח האנושית", על פי שפינוזה, היא מנוע החיות האחראי לדרגות הטוב והרע לתפיסתו את המציאות החברתית-אישית . ה משנהסדורה : עולםחיי קהילות רואה את "הרוח האנושית" כחלק מעולם ה"יש", חלק במרחב ומגדירה במפתח המשנה, ביסוד ד' : " רוח חיים היא תודעה כללית " . דהיינו, ב"תודעה כללית" יש גם את רוח הקולקטיב, הקהילה, סוג של " נפשגוף של קהילה אנושית " כמו נפשגוף קולקטיבית של להקות ציפורים נודדות . האנושות היא מקבץ משתנה של שבטים ועמים, שהאתיקה שלהם נתפסת כרעה בקהילות אחרות ועדיין יש לה גם את נפשגוף הקהילה שלה . כפי שקיימת אידאה ממשית
|
|