|
|
עמוד:347
347 מ ש נה ש נ י יה b . שפינוזה , ב מאמרמדיני , פרק שני, עמ' 31 , אומר : "אין האנשים יכולים לקיים את חייהם ולטפח את רוחם בלי עזרה הדדית . לפיכך אנו מסיקים, שמשפט הטבע, זה שמיוחד למין האנושי, אי אפשר כלל להעלותו על הדעת אלא במקום שיש זכויות משותפות לאנשים, שיכולים לרכוש ולהבטיח לעצמם ארצות להיאחז בהן, להגן על עצמם ולהדוף כל אלימות" . המשניות החברתיות, נגזרת א' ונגזרת ב', מתייחסות למצב אפשרי ורצוי, שבו האנושות חיה ומתנהלת כקהילות השלובות וקשורות זו בזו מרצון בהסכמי שיתוף ותאום . הקהילות אינן פועלות כמדינות אשר להן גבולות גאוגרפיים, הנכשלות לא רק בהגנה ביטחונית על אזרחיהן, אלא גם בחלוקה שוויונית של אוצר מדינתם, תוך העצמה שקרית של ערך הטריטוריה כערך מגן . המשנה הסדורה רואה ותופסת את המציאות הממשית כזרימה אחת נמשכת, ללא התחלה וסוף . הגבולות הקונקרטיים- פיזיים קיימים בטבעם כתופעה, אך הגבולות משתנים ופתוחים, כפי שיסוד ז' בעשרת היסודות ההכרתיים במפתח המשנה הסדורה מגדיר : " הטבע, גן רוח חיים, בתנועה והתחדשות מתמדת " . c . כדאי שארחיב כאן בקצרה, אף על פי שזה מוסבר באריכות בהמשך . שלוש המשניות מציגות יחדיו מתודת לימוד אפשרית ורצויה, אשר בה הקהילות ינוהלו כ" דמוקרטיה משתפת ישירה ", בעלת חוקה הנתמכת ומיוסדת על פי " חוקת האנושות " שבה צורכי הפרט, היחיד-הסובייקט, להגדרת מקום משכנו המציאותי, ממשי, פיזי, יובטחו ויעוגנו באמצעות " ברית התושבות ", כמבואר בהמשך . ברית זו, שעליה חתומות כל הקהילות, מקנה זכויות תושב לחבר קהילה א' ראשית, החי ומתגורר בקהילה ב' משנית . מאחר שאין גבולות ומתקיימת תנועה חופשית, " חוקת האנושות" תעגן בחוק יסוד את " ברית התושבות " המקנה זכויות וחובות לאנשים העוזבים את מקום מגוריהם ועוברים להתגורר במקום אחר, בקהילה אחרת . המעבר ממקום פיזי אחד לאחר, המתרחש באותה קהילה הפזורה על פני מספר רב של מקומות בכל הארץ, נתון לשיפוט תחת חוקת הקהילה עצמה . האזרח יוכל לחיות תקופה מוגבלת סבירה תחת ברית זו, בהתאם לחוקה הקיימת במקום החדש אשר היחיד בחר לחיות בו . אזרח יכול לשנות את שיוך קהילתו או לבחור לחיות בקהילה שיש בה מה שמאחד ביניהם ( בהמשך נגזרת א', פרק שלישי, שלב 2 ) : " פזור גבולות הקהילה, ביטול
|
|