|
|
עמוד:342
342 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה סדורה : כללית ( אישית ) , בפרק השלישי, " מימוש ( פעולה-חומר ) ", בשלב 2 , "צמצום חרדה ופחד", בהערה 2 : "של היחיד, הקהילה והסביבה ( אי מימוש — הזנחה, פגיעה בזדון, אי מתן עזרה ) " . במשנה השנייה, משנהסדורה : עולםחיי קהילות , בפרק השלישי, בשלב 1 : "הכאב והסבל . . . " וכן בשלב 2 : " צמצום חרדה ופחד הקהילה ויחידיה " . כמו כן, בנגזרת ב', המשנה השלישית, משנהסדורה : עולםחייקהילה,אחת בפרק השלישי, " מימוש ( פעולה-חומר ) ", בשלב 2 : "בידך הוא . . . לצמצום חרדה ופחד . . . " ( ראו בהמשך ביאור 197 ) . כאמור, למעשה מתודת לימוד המשנה הסדורה מכילה תהליך דינמי, המסנן שוב ושוב את הרגשות, החושים וההיפעלויות, האופי וההתנהגותיות, מאחר שהמציאות הממשית משתנה, והיחיד משתנה עם משך דרכו, גילו, מעשיו, ענייניו וכו' . בכל שלב ובכל עת קיימים אלמנטים של אי ודאות, של אפשריות אחרות ; והאנוש, בהיותו חרד ונפחד, מיד מצטמצם בחיותו ופעמים רבות מייצר אגרסיביות ואלימות השזורים באיכות נמוכה ( רגשות סוערים מאוד, והיחיד פחות שולט בהם ) של רגשות חרדה ופחד . ככל שהיחיד מכיר את ייחודו-מהותו בהווה, בראייה-הכרה התופסת את המציאות הממשית, אזי חרדותיו ופחדיו יקטנו והוא ישביח בהדרגה באיסוף רגעים של מנעדי איכויות אושרו . ויתור — "השמח בחלקו", מסכתאבות , פרק ד', משנה א' . פעילויותיו של היחיד 158 הן גם חלק מתפיסת עולמו, תפיסת "חלקו" בהתרחשות עם עצמו בקהילתו וסביבתו . בפועל, מסכתאבות באומרה " השמח בחלקו " לא מבארת לנו את המילה "חלקו" ומשאירה את המילה פתוחה להגדרה . דהיינו, היחיד יכול לבחון את עצמו וקהילתו בהתנהלותו, פעילויותיו עם עצמו, משפחתו, ילדיו, קהילתו וכו', ולהסיק מזה שאושרו אכן טמון ב"חלקו", ולמעשה ובפועל רוב האנושות חיה בכאב, סבל ואובדן . לימוד המשנה הסדורה, בידיעה בהירה וצלולה שהשינוי הוא ודאי, וחלק מהשינוי הוא הלימוד הדינמי של המשנה הסדורה, יביא עימו ראייה-הכרה חדשה של תפיסת מציאות ממשית ואמיתית . בהדרגה, יתחיל היחיד הלומד, לראות את המציאות באופן בהיר יותר, ממשי ואמיתי יותר . לפתע, בדרך לימודו יראה את שמחת חלקו באופן בהיר יותר תוך שהוא רואה את עצמו מכיר את " אנכי " שהוא, שבו ( להרחבה ראו מורהאנכי ) . היחיד יבין שאיסוף רגעים של מנעדי איכויות אושר ל"שק האושר והסבל שנושא על
|
|