|
|
עמוד:334
334 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה " המשפיעות באופן ממשי וחיובי " . דהיינו, ממשי והולם מבחינת ראייה-הכרה בתפיסתה את המציאות הממשית האמיתית, ו" חיובי וראוי " בכל איכויות הראייה וההכרה השונות . לשיטתו של שפינוזה, בדרגת הכרה ראשונה, אכן תחושותיו של היחיד לגבי "טוב" ו"רע" מתייחסות לחיזוק ( ביטחון ) או להחלשת ( אי ביטחון ) חיותו המיידית והישירה . ברמת הכרה שנייה, לשיטתו, היחיד כבר רואה ומכיר תהליכים מרובים ופעמים פועל לצמצום ה"רע" מבחינתו, ולכוון מעשיו ופועלו לעלייה וייצוב אנרגיית-חיותו . האתיקה היא אישית יחידנית ( כלומר, סובייקטיבית ) . אבל בהיות בני-האדם מחוברים אלו לאלו באופן ביולוגי ונפשי, בתוך קהילותיהם ומעבר להן, תוצאות הפעולה השלילית באחד ( רצח ) משפיעות גם על כל אדם אחר בעולם . כלומר, אם הפחתת באושרו של אדם אחר, לפי עֶקרון המידתיות המוסרי, העולם כולו נסוג אחורנית . זהו אולי בסיס למוסר "אוניברסלי", ביולוגי-נפשי ( גופנפש ) . כל יחיד, מעצם טיבו, הוא חלק ואגד של ציבור גדול . ולכן כל אדם צריך לשאוף לא רק לטובתו שלו, אלא לטובת הכלל כולו . c . מתודת ה משנהסדורה : כללית ( אישית ) , בפרק השלישי, ממשיכה בתהליך ה" מימוש " הדינמי, ביצירת תשתית תקשורת בין היחיד לסביבתו, תוך " דרך ( ראייה-הכרה ) " שגובשה עד כה כבר בפרק השני לעניין דרכו ולאור הבנת " מטרות- על ( משמעות-רוח ) " שלו, שנבחנו כבר בפרק הראשון, השבות וחוזרות באופן דינמי בין פרקי המשנה הראשונה . שיטת הלימוד במשנה הראשונה הינה מתודה פועלת המעודדת את היחיד לפיתוח "טוב" רב יותר עבורו ועבור קהילתו דרך ראייה והכרת עצמו, במהלך חייו השוטפים, היחידניים, המהווים את מסעו האחד, בזמן . בהמשך, בשלב 1 של הפרק השלישי " מימוש ( פעולה-חומר ) ", מציינת המשנה בתוך הסוגריים " [ לאורך זמן, היסטורית, צמצום חרדה ופחד ( חוליי אנוש נובעים גם מחרדה ופחד, מחוללים סבל שנאה והרס לעצמו וסביבתו ) ] " ( הסוגריים העגולים-פנימיים מהווים רובד משני, כאמור, ובהקדמה למשנה הראשונה ) . דהיינו, תוקפו של ה מימוש בפועל הוא בהשפעה חיובית איכותית יותר, בעלת התמד והמשכיות, תוך התמדה בפעילויות יזומות שנועדו לצמצם ולסלק אי ודאויות, בכך לצמצם חרדות ופחדים . כמבואר במשנה הסדורה לגבי
|
|