|
|
עמוד:330
330 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה בדרך חייו . כל הפעילויות הנפשיות הן אונטולוגיות וקונקרטיות והן כוללות גם פעילויות מחשבתיות ואפיסטמולוגיות אשר לא גלויות די לחושים האנושיים השונים . שהרי אמר כבר פלוטרכוס ב עלשלוותהנפש ( תרגום : אברהם ארואטי, עריכה : שושי מירן, נהר ספרים ) , עמ' 22 : "המחשבה היא היא שהופכת את החיים הן לטובים יותר והן לנעימים יותר" . הפעילות רוחשת כאשר תמיד בכל פעולה ופעולה רוחשים כל החושים והרגשות, כאשר חלק מהם מודע ליחיד וחלק גדול יותר איננו מודע . הפעולה, כאמור, יש בה כ- 20 אפיוני חיים ( מחוללים ) ובפועל, כל פעולה קונקרטית, מתבצעת על ידי היחיד במרחב, מתוך קשת אפשרויות פעולה . הסבר רחב יותר ניתן לקרא ב תורתהמחולליםהגנריתלמערכותחיות או ב הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה . יכולתו של היחיד ליזום ו"להוביל" את היפעלויותיו, משאינן הולמות ורעות להולמות וטובות, לא קלה הדרך הנמשכת ומצריכה לימוד ואימון רב כדברי אריסטו , ומסייעת לאנוש ללמוד על ייחודו, מהותו, דרך חייו ולפעול בהתאם . המשנה הסדורה רואה אפשרות מעשית ללמד, ולהביא את היחיד לדרך נמשכת של חיים, שבה הוא יהיה פחות מובל, מוסת או נגרר למקומות, מצבים, קשרים ואירועים אשר מרחיקים אותו מאיסוף רגעים של מנעדי איכויות אושרו היחידני, כלומר מרחיקים אותו מדרך חייו ההולמת . המשנה הסדורה רואה את ההיפעלויות כחלק מפעולותיו הגופניות-נפשיות של היחיד, בכל רמות-איכויות הראייה וההכרה באשר הן, כאשר ברמות-איכויות ראייה והכרה משובחות ובהירות יותר, ההיפעלויות שהיחיד פועל דרכן הינן יותר מתוך רצון חופשי גם אם ההיפעלויות הן מתוך בחירה סובייקטיבית . אריסטו מסיים את חלק א' ב המידות , עמ' 47 , ואומר : "כי עושים כל בני האדם כל מה שעושים לשם האושר", ואומרת המשנה הסדורה ומוסיפה שאומנם כוונתם הראשונית בפעילותם היא "אושר", כדברי אריסטו, אך פעילותם לא בהכרח מביאה להם אושר . פעילותם יכולה להשפיעה מתוך ראייה שגויה ומעוותת של המציאות הממשית . ברם, יש פעמים שגם פעולה קונקרטית שנבחרה מתוך ראייה-הכרה איכותית ובהירה התופסת את המציאות הממשית, אינה מניבה "אושר" ליחיד, לא מממשת את תכליתה או לא פועלת נכונה או שתופעות אחרות מונעות ממנה את תכליתה המיועדת במצב הרוחש .
|
|