|
|
עמוד:328
328 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה לאומית ( האו"ם ) ועל פי יכולות קהילתו לאפשר ליחידיה איכויות בריאות, סיעוד ומרפא איכותיים, דיור בכבוד, מזון-אוכל בריא ואיכותי, תרבות הולמת, ביטחון קיומי וכו' . קהילות שלא יאמצו תהליכי שיתוף, ייאלצו החלשים והנדכאים בהן להילחם על מכלול חייהם ומחייתם, כנגד המעטים, עשירים וכוחניים, המנצלים את משאבי הקהילה ואוצרותיה ל"טובתם" בלבד . חברה מסוג זה תונהג על פי משטר של פחד ואפליה, וכל תושביה, עשירים ועניים כאחד, יחיו חיים חרדתיים ומפוחדים, מלאי סבל וכאב, נטולי רגעים של מנעדי איכויות אושר . ב החוקים ט', כתביאפלטון , כרך רביעי, עמ' 309 , אומר האתונאי לקליניאס : "שהמתעתד להיות מאושר אל לו לבקש עושר, אלא במידה שיוכל להשיגו בצדקה וישוב דעת" . מתוך ההיסטוריה האנושית אנו רואים כיצד החרדה והפחד מנוצלים לגיוס מיליוני בני-אדם ליהרג על "מזבח" אידאולוגיות שקריות של רודנים או פוליטיקאים הנשענים על מערכות ומבני שלטון לא מבוקרים וחסרי אחריות ציבורית . אנו רואים כיצד אפשר דרך המכוּנה "חינוך" להצעיד קהילות גדולות אֱלֵי קיצוניות אלימה וזוועתית . החינוך שמקבל היחיד בבית, בקהילה ובסביבה, מנחה אותו מזמן היותו, ממצת חיותו לנעוריו ובחירותו ולראייה-הכרה של תפיסת מציאותו בהתאם לחינוכו וסביבתו . לצערי, רוב האנושות מתחנכת עדיין על פי סדר עדיפות שגוי לעניין איסוף הרגעים של משך מנעדי איכויות אושרו של היחיד והקהילה . רוב מערכות ומבני החינוך הקיימים, מחנכים לקבלה והשתתפות בעקרונות האמונה וההתנהגות של הקהילה, המושתתים על עֶקרון הדואליות-ההייררכית והסיבתיות ומאדירים את יחידיה ל"ההצלחה" ו"שלמות" . קרי, "הצלחה" ו"שלמות אישית" במארג החברתי הישיר והעקיף, אשר מכילים ביטחון כלכלי ופיזי וכן כוח השפעה חברתי-סביבתי . אנו רואים זאת גם דרך מספר התלמידים הלומדים באוניברסיטאות במגמות השונות והשינויים במספרם של הלומדים במקצועות הנלמדים, בהתאם לשינוי תדמיות "מארזי אושר" . המשנה רואה שקיימת אפשרות בנייה והשמה של דרכי חינוך חדשים יותר בימינו . לפיכך, כדאי וניתן להשקיע בפיתוח מערכות חינוך הבנויות על פי עדיפויות מתוקנות, אשר יגבירו את איסוף הרגעים של מנעדי איכויות אושר ויראו באיסוף ערך ראוי ליחיד בחלוקת אוצר הקהילה .
|
|