|
|
עמוד:325
325 א יד א ה אפ י ס ט מ ו ל וגי ת-ק וס מו ל וגי ת מנעד רגש העצב אשר בקצה שלו, העצב הוא מקסימלי בירידת אנרגיית החיות שלו . לראייתה והכרתה של המשנה הסדורה האושר הוא מנעד בעל משך זמן לפעמים דקות, ימים ופעמים תקופות . האנוש, היחיד אוסף במודע ולא מודע את הרגעים של מנעדי איכויות האושר כאשר ההיפעלויות הגנריות אצל יחיד האדם הן דומות בהתרחשותן, אבל כל אחד ואחד מיחידי האדם חווים את רגשותיו וחושיו הסובייקטיביים הקונקרטיים . זוהי חוויה יחידנית ובלבדית לכל בן-אנוש בנפרד ובאופן אחר, ההולמת את מהותו, "מה שהינו" . אומנם, פעמים רבות קיים דמיון רב בין אושרם של יחידים שונים, אך ברוב המקרים האלה הדמיון נובע מאימוץ תדמיות של החברה לגבי מהו "סוד האושר" או מהי תכולתו, כאשר בפועל, בתפיסת המציאות הממשית, אחיזה בתדמית כלשהי, תתנפץ ותמרר את חיי היחיד והקהילה . "ברכת האושר" של פיטר באלינג שונה מברכת האושר של שפינוזה או פטרוס או של ישו . כל אחד מהם מימש והגשים את שליחויותיו, תכליותיו ומהותו הפועלת ומשנֶה באופן הולם ופעיל . ייחודיותו של ישו היא מהיותו עצם-עצמו, "מה שהינו", בשר ודם וסופי . התרחשות חיים של עצם- עצמו כנפשגוף בעלת "רוח חיים" המוגבלת ב"אי השלמות", מביאה לראייה והכרה בהירה של תפיסת מציאות ממשית, כאפשרית ולא כהכרחית . המשנה הסדורה בנויה באופן המאפשר ליחיד לפתח את איסוף רגעים של מנעדי איכות אושרו היחידני, תוך ראייה-הכרה בערכי המוסר האוניברסליים, כמוגדר ב משנה סדורה : כללית ( אישית ) פרק שני, שלב 1 : "הכרה באי השלמות" . קבלה — מלשון לקבל כעובדה, להכיל, המתרחש אכן מתרחש, ראיית התופעה 148 הממשית במציאות ממשית . במובן של "מנוחת נפש", כפי שרואה שפינוזה ב אתיקה , חלק ד', פרק לב, עמ' 360 : "נישא במנוחת נפש את כל מה שיקרה לנו בניגוד לדרישות הכלל של תועלת עצמנו . . . אם נבין זאת באופן בהיר ומובחן" . המתרגם, ירמיהו יובל, מציין ששפינוזה "אינו מתכוון לאדישות, אלא לקבלה שקטה" . המשנה הסדורה מסכימה עם תפיסתו של שפינוזה, ש"מנוחת נפש", היא קבלה שקטה של "מה שהינו", של תפיסת מציאות התופעות הממשית . המשנה הסדורה מכוונת ל"קבלה, אחריות, הכרה טהורה" של עצמו, באופן פעיל, מעשי ומודע . יחיד האדם הלומד את עצמו דרך פרקי המשנה הסדורה, את
|
|