|
|
עמוד:314
314 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה בגופו, הרוחשים יחדיו ב"תקשורת-שפה" בין איבריו, חלקיו וחיידקיו לחיות אנושית הולמת . תקשורת-שפה, היא סוג של תקשורת ב שפת התנועה , שפת הטבע, כפי שאומר ולטר בנימין בספר המטפיזיקהשלהנעורים , כרך א', רסלינג, עמ' 273 : "את שפת הטבע ניתן להשוות לסיסמה סודית שכל זקיף מעביר הלאה לבא אחריו בשפתו שלו, אלא שתוכנה של הסיסמה הוא שפתו של הזקיף עצמו . כל שפה גבוהה היא תרגום של השפה שמתחתיה, ובזיכוך הסופי מתפתחת המילה האלוהית, שהיא האחדות של תנועה לשונית זו" . הנפשגוף היא שפת התנועה , שפת החיים כולם . " האלוהית " האפשרית כאמור, לתפיסת המשנה הסדורה היא שפת התנועה , המהווה גם תקשורת-שפה בין הדברים בין ה"ישים" למינם וסוגם, כמבואר ב תורתהמחוללים ו הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיה שלההכרה וב מורהאנכי באריכות . b . ב תורתהמחוללים , פרק שני ב', עמ' 30 , מבואר כיצד הזיכרון עובד ומאוחסן בחמישה מאגרי זיכרון יחסיים, בעיקר במוח אך לא רק שם . היחיד זוכר גם בתאי בשר הלשון שלו את הגיית הצד"י או שאר האותיות והעיצורים, דרך גלגול הלשון תוך נשימה מכוּוֶנת ההיגוי של האות צד"י עד התחוללותה של האות בקול מובן ונמשך בעזרת הנשימה והשרירים . "תקשורת-שפה" ו"זיכרון" הם סוגי אנרגיה המחוללים אפיוני התנועה כהגדרתם, ונמצאים בכל פעולה-תופעה של היחיד . אלו הם שניים מ- 20 אפיוני התנועה-פעולה המהווים את הפלטפורמה הגנרית , מרכבת חיים, סוד התנועה-פעולה, כמבואר ב תורתהמחוללים ו הגיונות אמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה . שני אפיונים אלו, "תקשורת-שפה" ו"זיכרון", יחד עם האפיונים האחרים, מביאים את אותו חלק מהדמיית האירוע, לפעילות חדשה הנוצרת בהווה ומושפעת בהווה גם מפעילות עבר . למשל, היחיד נכווה מהאש . הכווייה בוערת ושורפת אותו בפועל, אך לא תיזכר בפועל ותסומן כמאיימת ו"לא טובה", כך שבעתיד כאשר היחיד יתקרב לאש הבוערת ייזכר היחיד בהווה בכווית העבר, מודע או לא מודע, ובפעולתו ייזהר ולא יתקרב אל האש . הזיכרון נמצא בכל תנועה-פעולה, כאמור, בין מודעת לשלא מודעת, כדי להביא לפעילות פסיבית או אקטיבית של היחיד בהתאם לאירוע וזיכרון האירוע . הרגל זוכרת את צעדיה, הנפשגוף זוכרת כיצד לשבת ולילך בשיווי משקל וזוכרת אירוע או שיח כ"טוב" או כ"רע", הכול בהתאם למצבו של היחיד . זיכרון של
|
|