|
|
עמוד:312
312 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה המשנה, יסוד א' האומר : "יש משמעות לכל" . גם לדברים הנראים לנו טבעיים ביותר והקיימים מעצמם, מדֶרך התפרקות האבן לאבק ברוח ועד לאנוש המתמיד בחיותו ולאחֵר הצונח לפתע אל מותו — לכל התופעות יש הסבר פיזיולוגי-אונטולוגי ללא הצורך ב"הבאת אלוהים" ( תאולוגיה ) לאירוע, לתופעה בהתרחשותה . האדם מפרש את המציאות ממרחב ראייתו והכרתו, הנשענת עדיין על חרדותיו ופחדיו, ולכן הוא תופס את שאינו נמצא וקיים, באופן התואם את הכרתו, המניעה את רציותיו והיפעלויותיו ומביאה אותו שוב אֱלֵי סבל וכאב . זה מתרחש בכל מקום על פני האדמה, על פני הכוכב הזה, על פני ארץ תקווה . ומקום הוא גם תקווה, ארץ תקווה . המקום הוא תפיסת מציאות של המקום, של ה אנכי שהוא והמקום . משנהסדורה : כללית ( אישית ) בונה מבנה דינמי המשפר ומשביח את איכות ראייתו והכרתו של היחיד, בצלילות ובהירות תפיסתו את המציאות הממשית המקומית הרוחשת, ובכך יקטנו חרדותיו ופחדיו ותפיסתו את המציאות הממשית האמיתית תתגלה לו, וישביח בטוב וברגעים של מנעדי איכויות אושרו . באותן נסיבות אשר בהן "רוח חיים" וה"תודעה כללית", כמבואר ביסוד ד', משפיעות, מתייחסות ומנווטות את רוחות הזמן ומביאים את היחיד שוב אֱלֵי סבל וכאב, גם בנסיבות אלו, ינסה היחיד ללמוד לנווט עצמו בין פרקי המשנה, בין "מטרות-על", "דרך", "מימוש" . "ידעת עצמך בזמן ו מקום " בין שהמקום הקונקרטי מעלה או מוריד מאנרגיית חיותו של היחיד, הלימוד ישמש לו כעוגן על-מקום, כעיקרון פועל בשינוי הנמשך במסעו היחיד, בזמן . b . התופעה רוחשת במרחב, ב מקום קונקרטי . אומנם היחיד יכול להיות נתון סטטיסטי לבני-אנוש אך קיומו האונטולוגי הקונקרטי במרחב, כתפיסת מקום של לייבניץ, דבר שקובע את ייחודו ( פרדוקס הזהה של לייבניץ ) למשל, בעמ' 346 ב אתיקה מציין המתרגם, ירמיהו יובל : "על טבעתו של שפינוזה היה חקוק המוטו : caute ( בזהירות ) " . ענידת טבעת יש בה מין האפשרות להיות פעולה פועלת הנובעת מאידיאה ממשית הולמת או לא הולמת, הכול כנובעת מהתבונה או הסברה בהתאם . רוב בני-האדם עונדים טבעת ל"יופי המעמד החברתי", הנובע מצד הסברה הטוענת שענידת טבעת מסוג ואיכות מסוימים נותנת לעונד "איכות של אושר זמני" מפוקפק . ייתכן שבתקופה קדומה יותר הטבעת גם שימשה לחתימה על מסמכים או לסגירת מסמכים חתומים בשעווה וחותמת . סביר
|
|