|
|
עמוד:301
301 א יד א ה אפ י ס ט מ ו ל וגי ת-ק וס מו ל וגי ת סבך חוקים חברתיים . הדבר קיים הן בחברות המוגדרות דמוקרטיות חילוניות או דתיות, והן בחברות ומשטרים תאוקרטיים למיניהם, הנשענים על הון וכוח . החברה לא פיתחה מספיק את מארגה החינוכי, אשר מחד גיסא יגביר את ראייתו והכרתו של היחיד בתפיסת מציאותו הממשית של עצמו וסביבתו, ולפעול ולחיות על פי עקרונות מוסר אנושי, כמבואר, ומאידך גיסא — החינוך לערכי מוסר יצמצם ויקטין גם את הכמות העצומה של ה"חוקים" בחברה ואת כמות המשפטים ( והמשפטנים ) הבלתי נגמרת, שמערכות המשפט למיניהן אמורות להתמודד איתם . עקרונות המוסר המעשי למעשה מרכיבים בתוכם בפועל, סוג של ויתור מעשי או הקרבה מצד היחיד או החברה לטובת הצד שכנגד, האחר, מתוך כוונה לשמר או להשביח את טובת עצמך והאחר יחד עם הקהילה . המשנה הסדורה רואה ומכירה בקשר ישיר בין התפתחות דרכי ההתנהגות האנושית, לבין הבנת האנוש את עצמו וסביבתו . ניתן לראות גם בין בעלי החיים למינם סוג של אתיקה מעשית בהוויית חייהם המשותפת . ככל שהיחיד או הקהילה רואים עצמם כחלק אחד אינטגרלי יותר, העָרב זה לזה במשך זמנם הקצוב, כך גם עולה רמת ההזדהות האתית-מוסרית המשותפת . אנו רואים גם שקיים סיכון גדול יותר לחַיּוּת הקהילה, ככל שהיא מבדילה ומעלה ( או מורידה ) את עצמה מקהילות אחרות, ורואה עצמה כ"טובה" יותר, סוג של מיסיונריות על אף שאינה מאוימת כלל באופן ממשי מקהילות אחרות . קהילות מסוג זה מפתחות בהמשך מארג ראייה גזעני, הגורם לאובדן וסבל הן ליחידיה והן לקהילות האחרות . אנו רואים זאת בבדלנות ובקיצוניות הדתית אל מול החילוניות והמודרנה או בבדלנות גזענית כפי שפעלו כמה חברות במאה העשרים . d . במאה ה- 21 התפתחה הראייה וההכרה האנושית לבסיסי מוסר אנושיים המקובלים ומעוגנים בחוק יסוד זכויות האדם וחירותו, כאמור לעיל . יישום מעשי של החוקים הבין-לאומיים המגינים על האדם וחירותו, יישומם של חוקי סביבה שונים, מאמנַת קיוטו לאמנות סביבה וטבע אחרות, משפרות את חיי היחיד והחברה, מצמצמות ומפחיתות את רמת החרדה והפחד ובכך מגבירות את ביטחונם ומשפרות את חיי היחיד והקהילה בתוספת רגעים של משך מנעדי איכויות אושרם . אנו רואים כיצד השפה עצמה ( language ) מכילה בתוכה אופני ביטוי שונים להתנהגות אתית אנושית וכיצד השתמשו ומשתמשים בשפה
|
|