|
|
עמוד:299
299 א יד א ה אפ י ס ט מ ו ל וגי ת-ק וס מו ל וגי ת של כל אחד על פי מצבו ובתקווה לסביבה אוהבת ותומכת . הרגשות והחושים שלובים זה בזה, אין אושר בלי עצב, הם סרוגים וארוגים אלה באלה . יותר מזה, המשנה טוענת שברוב המקרים בני-האדם סובלים בשל ראייה-הכרה מעוותת ולא ממשית התופסת את המציאות של עצמם ואת מציאותם כמעוותת . בפרק השלישי של ה משנהסדורה : כללית ( אישית ) , שלב 1 , אומרת המשנה : "חוליי אנוש נובעים גם מחרדה ופחד, המייצרים סבל שנאה והרס לעצמו וסביבתו" . לרבים מאיתנו, הראייה התפיסתית של מציאותנו הממשית או המדומה או המעורבת בהן, מובנת בתודעתנו והכרתנו יותר דרך הכאב . להבדיל מ שפינוזה הדואליסט לתפיסתי בעת הזאת ולתקופתו, באה המשנה הסדורה ומכוונת את היחיד ללימוד, להתבוננות סלחנית אישית פנימה אל עצמו, ודרך הלימוד יברר שוב את מהות הרגעים של מנעדי איכויות אושרו, ילמד את דרכו האחת והנמשכת וכיצד הוא מתנהג בהיפעלויותיו עם עצמו וסביבתו וימשיך הלאה לאסוף רגעים של משך מנעדי איכויות אושרו . לדוגמה : עצב הנגרם מעלבון . עלבון הוא סוג מסוים של עצב הנוצר למשל באדם בראותו שאחרים אינם מתייחסים אליו ואפילו בזים לו . כדאי לנעלב לברר ממי הוא נעלב ולמה הוא נעלב . למשל : סביר שייעלב מאנשים שהוא אוהב ומעריך ולא גורם להם כל נזק . ואם כך, כדאי לו שיבדוק למה הוא מתייחס לאותם אנשים כפי שהוא מתייחס וכו', עד שיסנן את האמת עם עצמו ויירגע . ה משנהסדורה : כללית ( אישית ) מאפשרת ליחיד לראות את מציאות חייו באופן ממשי ובהיר עם תפיסת מציאות ממשית ואמיתית . כאן גם נכנסות ומשתלבות המשניות החברתיות אשר מאפשרות ליחיד לחיות בסביבה אוהבת, כך שבשעת משבר, כאב או עצבות, יחלים את דרכו בשיתוף ואחווה מחבקת ואוהבת . c . אנו רואים ומכירים שקודי ודפוסי מוסר אנושי ( אתיקה ) אינם אחידים ומשתנים מתקופה לתקופה וממקום גאוגרפי אחד למשנהו . המשנה הסדורה מגדירה ורואה את ערך הקוד המוסרי בא לידי ביטוי כאופן התנהגותי בידי יחיד או קהילה, או חברה, בהתייחסותם לסובב אותם וביניהם והמקובלים על ידי היחיד או החברה כמוסיפים ומחזקים את חיותם ובכך "טובים" להם, מוסיפים ומשבחים את אנרגיית חיותם על פי הכרת עולמם . זוהי חיות אנושית בה תכונות
|
|