|
|
עמוד:297
297 א יד א ה אפ י ס ט מ ו ל וגי ת-ק וס מו ל וגי ת תפס את המציאות ( ראה בהמשך הביאור ) . ה משנהסדורה : כללית ( אישית ) רואה בשלב הראשון את עֶקרון הקבלה וההכרה של עֶקרון "אי השלמות" המתייחס לבן-האנוש כחלק מקהילה, מתפתח ומתהווה קוד אתי לאדם היחיד, במסגרת קהילתו הכוללת אתיקה לעצם עצמו ולפעילויותיו השונות לעצמו וקהילתו . מתפתח ומתהווה קוד מוסרי לאדם מתוך קבלה והכרה ב"אי השלמות" . "אי שלמות" לעומת הרמח"ל, בספר דעתתבונות ( עמ' 11 , מוסד הרב קוק, תש"ח ) הדורש ואומר : "חסרון הוא העדר השלמות ההוא" . הרמח"ל היה מיסטיקן וראה את המציאות הממשית דרך עיניים של תאולוג מאמין, דואליסט וסיבתי . בעוד המשנה הסדורה רואה ביתרון קבלת "אי השלמות" בבניית מוסר ליחיד והקהילה, כאמור . מפותחת ומתפתחת במשך דרכו של האדם, תורת מוסר של "טוב" ו"רע", "אסור" ו"מותר", אתיקה של יחסים פועלים, משמעויות פועלות בין יחיד האדם לבין עצמו, ובינו לקהילתו ולסביבתו . אומנם האתיקה, המוסר, כיום הוא יחסי עם שאיפה לזכויות אדם, כמוגדר לעיל, אך עדיין קהילת אנוש מאמצת לה את הקוד האתי האובייקטיבי לקהילה אך סובייקטיבי בין הקהילות שונות . בעבר נהגו לאכול בשר אדם או להקריב בני-אדם לאלים שונים וכו', לכן קיים יסוד ח' במפתח המשנה הרואה את המשמעויות הפועלות המעשיות, האומר : "לאמונה ולדתות משמעות מעשית במסע האנושות", בשאיפה לבניית קוד אתי משותף לכל קהילות אנוש . b . הדברים הכואבים בחיינו הם תוצאה של אופן חיי היחיד אל מול עצמו, סביבתו ואפשרויות גורלו המשתנות . כולנו שווים ביד הגורל שמאפשר לחלק מאיתנו חיים טובים ונוחים יותר, בקהילות עשירות יותר ומסוכסכות פחות . המשנה הסדורה מטפלת בנושא חלוקת האושר הקהילתי ובסכסוכי קהילות בהמשך, אך בעיקרון גורסת שהיחיד באשר הוא "מחפש את אושרו" . הרעבים והנרדפים מחפשים את המזון והביטחון המיידי, ודובר רבות על כך בכתבים ומחקרים רבים . ברור למשנה הסדורה שמחד גיסא, כל אדם זקוק לתנאים פיזיים בסיסיים כלשהם כדי לחיות חיים הוגנים ומכובדים בסביבתו, ומאידך גיסא, גם לאדם עני או עשיר לא מובטחים בריאות ושמחה או חיים קלים יותר, מסיבות ידועות, או השבחת רגעים בלבד של משך מנעדי איכויות אושרו . לפיכך, כדאי ליחיד להבין את מהותו ההולמת, אופן ראייתו והכרתו, תפיסתו את המציאות
|
|