|
|
עמוד:296
296 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה d . בהקדמה לחלק ד' של ה אתיקה , עמ' 280 , אומר שפינוזה : "שלמות ואי שלמות הן אך ורק אופני מחשבה" . המשנה הסדורה מאמצת את ראיית שפינוזה כאן שאלו אופני מחשבה אנושיים, הן בהתייחסות אל שלמות מטפורית של "ישים" שונים, שהינן תופעות חיצוניות לאנוש, הן בראיית עצמנו ומצבנו אל מול ציפיותינו . קבלה והכרה ב"אי השלמות" מתקיימות לא במובן של צמצום, אלא במובן של הרחבה, צמיחה, ועלייה באיכויות הראייה וההכרה בתפיסתה את המציאות הממשית, ובשאיפה לאיכויות טובות ובהירות יותר . e . במשפט 3 בחלק ד' של ה אתיקה , עמ' 286 , אומר שפינוזה : "הכח המשמר את קיום האדם הנו מוגבל, ועוצמת הסיבות החיצוניות גדולה ממנו באופן אינסופי" . המשנה הסדורה רואה בהגבלת התמד כוח החיות, סוף קיים לכל "יש" שהוא, סוג של "אי שלמות", כולל האדם . מבחינתו של האדם בראייתו וחיותו התופסת את המציאות הממשית, ככל שהוא יכיר ויקבל יותר את "אי שלמותו", את מהותו ההולמת, תוך כדי ביקורת עצמית ולימוד מתודת המשנה הסדורה, כאמור, אזי יימשך יותר התמד מנעדי איכות אושרו . עקב היות ה"ישים" השונים משתנים בתוך מציאות משתנה, רוב בני-האדם כיום, לצערי, בתפיסתם הנוכחית כסיבתית ודואלית, שואפים לסוג של "שלמות" התופסות את המציאות הממשית בפועל . מתודת המשנה הסדורה מכוונת ללמד את היחיד, תוך כדי תנועה, תוך כדי חיים, מהו "אושר" ממשי ואמיתי עבורו כסובייקט בעל התמד ויציבות ממוצעת, המאפשר יצירה ועשייה תוך ידיעה ותחושה של יתר שביעות רצון, וכל זאת תוך כדי היותו מודע לייחוד מסעו האחד והיחיד בזמן . ביטחונית ( כלכלית-גופנית ) ופחות מכך, ל"שלמות" נפשית, בהשיגם את הנפש כנצחית וכנפרדת מהגוף . עקב הנסיבות, מתקיים חוסר איזון בין הדברים שהאדם חושב שיגרמו לו אושר, לבין פעילויותיו a . מוסר — ב מאמרקצרעלאלוהים,האדםואושרו , חלק ראשון, פרק ראשון, 135 סעיף ( 9 ) , עמ' 118 , אומר שפינוזה : "והנה, ברור שלאדם יש אידיאה של אלוהים, מאחר שהוא מכיר את תאריו, ואותם לא יכול היה להמציא, בהיותו בלתי שלם" . כוונת שפינוזה כאן לומר שמצד האדם הוא לא שלם, חסר, שיש בו גריעה הגורמת לו מהכרח טבעו להיות פחות מהשלם הטהור, האלוהים, כפי שה רמח"ל
|
|