|
|
עמוד:294
294 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה לבחור בין אפשרויות פעולה, ובוחר אחת קונקרטית, המשנה את יחסיו בסביבתו ואיתם את אפשרויות הפעולה הפוטנציאליות . לכן ההשתנות היא ללא הפסק ( פעילות סופית עם חופש בחירה מוגבל ) . b . המשורר אומר : "וַתְּחַסְּרֵהוּמְּעַט, מֵאֱלֹהִים" ( תהילים ח, ו ) והמשנה מוסיפה ואומרת : מהאלוהים האפשרי בלבד . a . השלמות — ב מאמרעלתיקוןהשכל , סעיף ( 12 ) , עמ' 26 , אומר שפינוזה : 134 "הואיל ושום דבר, כשמסתכלים עליו מבחינת טבעו, לא יכונה שלם או בלתי שלם" . להבדיל ממה שאמר שפינוזה בביאור הקודם, שוב ה"שלמות" כמושג איננה קיימת ב"מה שהינו", כל אשר אנו רואים ומבינים הם איכויות אפיוני תנועותיה של התופעה הרוחשת . מצד הטבע אין מושג שהינו שלמות בראייה והכרה של תפיסת מציאות ממשית ואמיתית . המשנה הסדורה מציעה תפיסה שאיננה נשענת על עֶקרון הסיבתיות ועֶקרון הדואליות, האמונות התאולוגיות של לוגוס מכונן, של אלוה נשגב המחולל את התופעות . להרחבה בנושא ראו מורה אנכי ו הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה . לכן במשניות כולן, בפרק השני שבכל אחת מהן, הנקרא בשם : "דרך ( ראייה-הכרה ) ", שלב 1 . הכרה באי השלמות ( מוסר ) , טווה המשנה את עקרונות המוסר האנושיים האוניברסליים, ולוּרק בגלל היות היחיד וקהילתו לעולם אינם "שלמים", הם חסרים נגרעים ונבנים, נמצאים רוחשים בהשתנות מתמדת, בלתי מושלמים, זמניים . חיי אדם מעורבים ומעורבבים בחיי אדם אחרים, קשורים ומחוברים זה בזה, בערים גדולות קטנות ובינוניות, המדברים ומשוחחים זה עם זה . כבר זמן לא רב שהאנושות מתקשרת במחשבות ומסרים כתובים, אמורים ומוצגים על גלי אור-אינטרנט . הכרה באי השלמות הינה כהכרה בשינוי מתמיד, בהשתנות נמשכת בתופעה, בהכרת האנוש . הכרה באי השלמות היא הכרה בשבריריותו של האנוש אל מול הטבע הטובע . b . קבלת חסרון השלמות האנושית, על פי המשנה הסדורה, הינה יתרון של האנושות, של האדם . זהו היתרון של הסובייקטיביות, של אחד ומיוחד, יחיד האדם, היות שבהתייחסות האנוש אל עצמו, אל מהותו ההולמת של ייחודו בנצח
|
|