|
|
עמוד:287
287 א יד א ה אפ י ס ט מ ו ל וגי ת-ק וס מו ל וגי ת כל אדם : ביחד עם הנשמה כולה יש להפנותו מן המתהווה, עד שיהיה ביכולתו לעמוד ולהתבונן במה שהווה, ובהווה הבהיר ביותר : וזה, לפי דברינו, הטוב" . המשנה הסדורה מסכימה עם סוקרטס , לתקופתו, ורואה את הלומד ומכוונת אותו לראייה-הכרה אפיסטמולוגית התופסת את המציאות הממשית והאמיתית, היא הדרך עצמה, דרך הלימוד התופסת איך וכיצד להשביח באיכויות הראייה וההכרה לתפיסה בהירה ומזוקקת של המציאות הממשית והאמיתית . להתבונן "במה שהווה", כמו שאומר סוקרטס . יותר מכך, סוקרטס אומר בהמשך שזה ה"טוב" הנכסף, ראיית המציאות הממשית והאמיתית, אבל החינוך הוא המפתח ל"טוב" הנכסף, כאמור ( שם ) : "החינוך יהא, אפוא, בקיאות בעצם הדבר הזה" . כלומר, ראיית ותפיסת המציאות הממשית והאמיתית, כלומר ללמוד להתבונן ולראות נכונה את המציאות הממשית בפועל . לראייתי, עדיין תפיסת המציאות האפיסטמולוגית של האדם קשורה, מתייחסת, מובילה לראיית התחוללות התופעות כפי שהאדם מאמין שכך הדבר, לעומתה המשנה הסדורה מבקשת, מחד גיסא, שלא להישען על אמונה, ומאידך גיסא, לראות ולהכיר באופן בהיר וצלול את המציאות הממשית והאמיתית . b . המשנה הסדורה רואה את הרגשות והרציות של האנוש כפקעת אחת, דינמית, של רציות ורגשות השלובות זו בזו בנפשגוף האדם . פעמים רבות הינן אפילו נראות סותרות זו את זו מחמת הספק הקיים באדם ואמונתו, המביאים אותו לראות את עצמו ומציאותו באופן מדומה ולא ממשי ואמיתי . סוקרטס בפי אפלטון אומר ב פידון, כתביאפלטון , כרך שני, עמ' 11 : "אך הרודף אחרי האחד ותופשו, כמעט שבהכרח יתפוש תמיד גם את השני, כאילו הם שני הדברים מחוברים בקודקוד אחד" . כלומר, לראיית אפלטון, אם האדם יראה ויתפוס את התופעות כ"טובות", אזי הוא גם יראה ויתפוס אותן כ"רעות", ואילו המשנה הסדורה רואה שמצד הטבע אין "טוב" או "רע" כלל, אלא "אמת" או "שקר" בלבד . קרי, תפיסתו של האדם את עצמו והתופעות סביבו מביאה אותו לראות ולתפוס את התופעות במציאות כמסייעות לאמונתו ( בין שהן טובות או רעות ) , ואילו המשנה הסדורה רואה את התופעות במציאות הממשית והאמיתית רוחשות כפי שהן לעצמן, לכן הלימוד החוזר בין חלקי המשנה הסדורה מנקה גם את האמונות התפלות ומביא את היחיד הלומד לראייה בהירה וצלולה .
|
|