|
|
עמוד:282
282 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה של היחיד והקהילה יהיה ממשי ואמיתי יותר מול תפיסת המציאות הממשית ואמיתית ובכך יתאפשר ליחיד האדם לחיות את הוויה עצמו וקהילתו עם פחות חרדות ופחדים ויותר הרמוניה בהתרחשות התופעות . ה משנהסדורה : כללית ( אישית ) , היא "אישית" במובן התייחסותה ליחיד האנוש, לסובייקט הקונקרטי, והיותה "כללית" מתבטא ביכולתה לתת אפשרות לכל בן-אנוש באשר הוא, ללא הבחנה לעניין עברו או דרכו עד שהגיע ללימוד המשנה הסדורה . דרך הלימוד נמצאת כבר במתודת המשנה, מִבְניהָוהדינמיות בין פרקיה ושלביה . מטרתה, להגשים באופן פעיל ראייה-הכרה בהירה הפועלת הרמונית בתפיסתה את המציאות הממשית והאמיתית הפועמת ורוחשת . c . באיגרת שתים-עשרה ללודביק מאייר, איגרות ( מוסד ביאליק, תרגום : אפרים שמואלי ) , עמ' 94 , אומר שפינוזה : "אין העצם ריבוי, אלא מאותו טבע נמצא רק עצם אחד . . . שאנו תופסים את מציאות העצם [ י"ע : אנו יכולים לבאר ] . . . על-ידי ההנאה האינסופית מן ההוויה" . להבדיל מ שפינוזה, המשנה הסדורה איננה סיבתית ודואלית ואינה רואה ומכירה את העצם, ולא מדמה את האלוהים האפשרי, אך רואה ומכירה במחשבה אנושית כ"יש" אונטולוגי במציאות הממשית האמיתית . לפיכך, כפי שאפשר ש"יש" דבר שהוא סופי ואפשר לחלק בו מספר אין-סופי של חלקים ( פרדוקס של זנון ) וכל חלק לעוד מספר אין-סופי של חלקים וכך בצמצום אחר להיות מותמר ל"יש" אחר או תופעה חדשה, עדיין "יש" מידע אונטולוגי של אפשרויות פעולה פוטנציאליות . צמצום המחשבה עד כדי ביטולה בעולם ה"יש", גורמת ליחיד לחוות את ה- bliss תוך שמירת מהותו ההולמת היחידנית, כחלק מאותה שארית ה"יש", כמוגדר לעיל, התופסת את המציאות הממשית, בחוויית אמת ממשית, לפרקי משך זמן יחסית קצר . היו מקרים שה- bliss , הסמסרה או ההתגלות, נקבעו לתמיד, כמו אצל ראמנה מהארשי, אך אין ביכולת החווה התמידי להיות אחראי לחייו, כפי שהוסבר לעיל . המשנה הסדורה רואה את הטבע כרצף אין-סופי של פרטים המחוברים ב הרמוניה הדדית וקשורים ללא פסק כלשהו בטבע הטובע . ה"יש" מתחלף ומשתנה כל הזמן באופן בלתי פוסק, גם במהות ההולמת של בן-האנוש, היחיד ומיוחד בסך כל פעילויותיו ההוֹווֹת .
|
|