|
|
עמוד:276
276 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה בכך, מתוך אי השלמות ב חייו ( עניין זה הוסבר כבר על ידי פילוסופים שונים למן אפלטון ועד שפינוזה ואחרים ) נבנית ומתקבלת מערכת מוסר המתגבשת ושואפת להיותה אוניברסלית באמצעות האמנות הבין-לאומיות . בזמננו, מתרבים קודים אתיים של חיים על בסיס כבוד האדם וחירותו, שוויונו, וקיום הולם של יסודות חייו, כמו מים, אנרגיה, בריאות, סיעוד ודיור, בחברה אנושית קהילתית בטבע הסובב . כיום זה קורה רק במדינות רווחה, אבל הנאו-ליברליזם דרדר כל זאת ב- 40 השנה האחרונות ברוב המדינות הדמוקרטיות נטולות חוקה סוציאלית-חברתית . למן הקושי בדיור בר-השגה, שירותי בריאות ברמה גבוהה בארצות שונות, ועד הנגיסה המתמדת בקרנות הפנסיה . זה מה שקרה בצרפת רק לאחרונה . המשנה הסדורה קוראת לשינוי תפיסתי בראיית המציאות ועם השינוי, אפשרי שיהיה גם שינוי לטובה ב שאיפה לאתיקה אנושית סוציאלית- חברתית, כאמור בהמשך . כל זאת תוך ידיעה שעבור איכות והתמד הרגעים של אושרו כדאי ליחיד לנוע בתווך, במנעד האפשרי, של מציאות ממשית אפשרית ולא הכרחית, בין ההכרח לרצון חופשי . בדרך משך חייו האפשריים, קיים רצון חופשי בנפשגוף האדם המוגבל ( ראו בהמשך ) בעֶקרון אי השלמות, הנובע מטבעו החוֹוה, הרואה ומכיר בתפיסתו הבהירה את המציאות הממשית האמיתית . כמו החרק המעופף מול עיניי, טיפת המים המלוחה בעינִי והסיגלון אל מול עיניי הרואות תנועות חיים, בעירה . כפי שראמנה מהארשי אומר במזמור 37 ב- Ulladu Narpadu , עמ' 15 ( תרגום לאנגלית : S . S . Cohen ) : "אי-דואליות תמיד קיימת בין כעולם ובין כעצמי היחידני" ( תרגום מאנגלית לעברית : י"ע ) . משך הזמן — במשפט 25 , בחלק ה' של ה אתיקה , עמ' 387 , אומר שפינוזה : 125 "חתירתה העליונה של הנפש ומעלתה הטובה ביותר היא להבין את הדברים בסוג ההכרה השלישי" . שפינוזה ממשיך ומוכיח : "הסוג השלישי של ההכרה מתקדם ועובר מן האידיאה ההולמת של תוארי אלוהים כלשהם אל ההכרה ההולמת של מהויות הדברים" וממשיך ומוכיח במשפט 26 ( שם ) : "ככל שהנפש כשירה יותר להבין דברים בסוג ההכרה השלישי, כן היא משתוקקת יותר להבין את הדברים בהכרה מן הסוג הזה" . המשנה הסדורה רואה ומכירה את דרגת ההכרה השלישית של שפינוזה, המתרחשת כאשר היחיד עובר ממצב הכרתי של מבחני אידאות, שקריות או אמיתיות ( לא הולמות או הולמות בהתאם )
|
|