|
|
עמוד:272
272 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה לכל "יש" מבחינת הראייה וההכרה התופסת את המציאות הממשית והאמיתית . שפינוזה קורא להרחבת האפשרויות למימוש אושר, והמשנה הסדורה מוסיפה ממד אופרטיבי להגדרות ולמשפטים שהניח שפינוזה בתורת ההכרה . המשנה הסדורה מכירה ורואה כיצד חרדות ופחדי יום-יום של יחיד האנוש משתקים את האדם מללמוד ולהבין את מהותו ההולמת , שלו ושל קהילתו, כאשר הוא חש מותקף בפועל ושלא בפועל על ידי הסביבה . היחיד חש שהוא מותקף באופן ישיר על מחויבויותיו לרשויות השונות ולקהילותיו, ומותקף באופן ישיר ועקיף על ידי כוחות שוק כלכליים המכוונים את הרגלי הצריכה שלו, ה"מסמנים" לו ולקהילתו את מה שאמור להיות לכאורה אושרם . המשנה הסדורה ממליצה לשאוף להגשים את לימוד המשנה הסדורה באופן הווייתי ואמיתי, ורצוי להתחיל כבר בגיל מאוד צעיר את חינוך הילד להכיר ולראות את המציאות הממשית והאמיתית, דרך מתודת ה משנהסדורה : כללית ( אישית ) , אך ביכולות הראייה וההכרה והכלים התודעתיים והמעשיים שיש, לצעירה או צעיר . a . קבלת — הפנמה של " מה שהינו ", כפי שהגדיר אריסטו , וקבלה במובן 123 של ראייה-הכרה התופסת את המציאות הממשית של עצמו וסביבתו . גם אם איכויותיו הן נמוכות, היחיד מקבל את מצבו ותוך כדי לימוד המשנה הסדורה מקבל את עצמו ואת סביבתו . גם אם היחיד מתקדם לאט בהשבחת איכויות חייו וצמצום חרדותיו ופחדיו, אוסף הרגעים של מנעדי איכויות אושרו יגדל . כמו כן, במובן של שביעות רצון עצמית, כפי שהגדיר שפינוזה ב אתיקה , חלק ד', על שעבוד האדם או על כוחן של הרגשות, משפט 52 , עמ' 329 , האומר : "שביעות רצון עצמית יכולה להיוולד מתוך תבונה, ורק שביעות הרצון העצמית שמקורה בתבונה היא העליונה שבאפשר" . b . נפשגוף האדם היא יחידה הומוגנית, בלתי נפרדת המייחדת את ראייתו והכרתו של היחיד התופסת את עצמו במציאות הממשית של עולם התופעות האפשרי והניסיוני . לא קיימת כלל הפרדה בין נפש לגוף, חד המה, הגוף הוא הנפש והנפש או הרוח היא גוף . כל "יש" ובייחוד האדם הוא יחיד ומיוחד, כאמור . יותר מכך, בהיות נפשגוף האדם מיוצגת כנשמתו ההולמת, סך כל פעילויותיו ההוֹווֹת, המרכיבה בתוכה את אידיאת בריאתו המשתנה והייחודית, הרי קיים
|
|