|
|
עמוד:271
271 א י ד אה א ונטו ל וג י ת-ט ר נ סצנד נ ט י ת a . מהות חייו — המשנה הסדורה כתבה ספר בשם : תורתהמחוללים—תורת 122 המחולליםהגנריתלמערכותחיות ( דברי הימים, 2011 , תל אביב-יפו ) , אשר מסביר את הקוסמולוגיה של המרחב הרוחש יחסי מידע על אפשרויות פעולה- תנועה פוטנציאליות בין שני "ישים" או יותר, המתייחסים זה אל זה . בספר זה המשנה הסדורה מסבירה איך התופעות בוקעות מה"אין" אל ה"יש" וחוזר חלילה, מתמירים עצמן מתופעה אחת לאחרת ללא האלוהים האפשרי . כל התופעות הן אונטולוגיות בהתרחשותן, הן ייחודיות וסופיות . הרחבה נוספת ראו הגיונות אמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה או מורהאנכי אשר מסבירים בהרחבה את מהות חייו של יחיד האנוש החי . b . בפתיחה של חלק ב' ב אתיקה , עמ' 125 , אומר שפינוזה : "אני עובר להסביר עתה את הדברים החייבים לנבוע בהכרח מתוך מהותו של אלוהים, או של היש הנצחי האינסופי . אומנם לא את כולם, . . . אלא רק את אלה היכולים להוביל אותנו כאילו ביד להכרה של נפש האדם ושל ברכת האושר הנעלה ביותר" . כבר במפתח המשנה הסדורה, ביסוד י', מגדירה המשנה את מהות טעם חיי האנוש באהבה . המשנה רואה באהבה האנושית לא רק טעם לחיי האנוש אלא מרכיב הכרחי בטבעו של היחיד והקהילה, כבסיס לאיסוף הנמשך של רגעים או שעות וימים של מנעדי איכויות אושרו, אושר שמדעת, אושר שיש בו אהבה . האהבה מוגדרת במקומות שונים במשנה הסדורה ובאופן שונה בהתאם למצבם של היחיד והקהילה בסביבתם ומרחבם . השאיפה לברכת האושר הנכספת מופיעה כבר בפרק הראשון של ה משנהסדורה : כללית ( אישית ) , ובראש מטרותיה ויעדיה לברר ולקבל את "מטרות-על" של היחיד ולפעול באופן הולם עימן, בפריסה רחבה של " מטרות-על ", ממשמעותן במובן האישי יחידני של אושר, למשמעות פועלת בשלוות-רוח ואהבה ( משמעות-רוח ) . למעשה, המשנה הסדורה מאמצת את משפט 16 של שפינוזה ב אתיקה , חלק א', עמ' 93 , האומר : "מתוך הכרח הטבע האלוהי צריך לנבוע אינסוף [ של דברים ] באינסוף של אופנים ( כלומר, כל מה שיכול להיכלל בתחומו של שכל אינסופי ) ", ומתוך כך, באה המשנה הסדורה ופותחת את גבולות ההכרה למרחבים נוספים, כמוגדר במערך הפוסטולטים הדינמי של יסודות מפתח המשנה הסדורה, כאמור לעיל . למשל, יסוד א' : "יש משמעות לכל", היוצר הרחבה והתפשטות לגבולות דינמיים רחוקים ופתוחים
|
|