|
|
עמוד:269
269 א י ד אה א ונטו ל וג י ת-ט ר נ סצנד נ ט י ת המשנה לעיל . כאמור, מהות היחיד, הסובייקט הקונקרטי, היא סך כל פעילויותיו ההוֹווֹת . המשנה הסדורה רואה את מהות היחיד כמכלול של כל ההיסטוריה המעודכנת של היחיד עד הלום . זהו סוג של שקף של ראייתו והכרתו היום, עכשיו, סך כל פעילויותיו . זוהי נשמתו ההולמת המאירה את דרכו, את מסעו האחד, היחיד, בזמן . b . באיגרת חמישים ליאריג יֶללֶס, איגרות , עמ' 208 , אומר שפינוזה : "מכיוון שמציאות אלוהים היא מהותו עצמה, ומכיוון שאין ביכולתנו לצור לנו מושכּל כללי של מהותו, ודאי הוא שכל המכַנה את אלוהים אחד או יחיד, אין לו מושכּל אמיתי עליו, או מדבּר עליו שלא כראוי" . כאמור, המשנה הסדורה מזהה שהאנושות עדיין מתבוננת ורואה את המציאות כדואלית וסיבתית . בראייה דואלית של המציאות, רואה היחיד הפרדה בין הנפש לגוף ובין אדם לאלוהים, יחד עם ראייה סיבתית הרואה את הסיבה קשורה ומחוברת לתוצאה ובבוננות אחורה בזמן בשרשרת הסיבות, קיימת הסיבה הראשונה הבלתי מתחלקת, שהיא לתפיסתם השלמות הטהורה, האלוהים או הכוליות האלוהית אצל שפינוזה . לצערנו, לא רק "שאין ביכולתנו לצור לנו מושכל כללי של מהותו", כמו שאומר שפינוזה , אלא גם שאין אנו מייצרים לנו מושכל בהיר ואמיתי של מהותנו , בהיות כל יחיד שונה במהותו מכל יחיד אחר, על אף היותנו בעלי ראש, עיניים, פה, ידיים, רגליים, מחשבות, רצונות וכו', עדיין רואים אנו זה את זה כ"אחר" . אולם, ה משנהסדורה : אֶרֶץתִּקְוָה , מאירה את מהותו של היחיד הסובייקטיבי, בונה מושגים פועלים לתנועותיו, היפעלויותיו, פעילויותיו וטוענת שיש ביכולת האדם להשביח את הרגעים של מנעדי איכויות ראייתו והכרתו התופסת את המציאות הממשית והאמיתית . ראייה-הכרה של המציאות הממשית, מקטינה את החרדות והפחדים ומשביחה במשך מנעדי איכויות אושרו ובכך, את הארת מהות נפשו, שהיא סך כל פעילויותיו של היחיד, נפשו הפועלת וההווה . המשנה הסדורה יוצאת בידיעה ברורה שמחשבות ורצונות הם בחזקת "יש" אונטולוגי, ולפיכך מהותנו היחידנית, בנפשגוף הפועלת, קיימת אפשרות בפועל להגשמת "מטרות-העל" של היחיד במשמעותן הרוחנית-מעשית . בלשון המשנהסדורה : כללית ( אישית ) : פרק ראשון . מטרות-על : ( משמעות-רוח ) , שלב 2 . הגשמה פעילה, הרמוניה ( מימוש אִידֵיאַת חיי אנוש ) . המציאות הממשית מאפשרת
|
|