|
|
עמוד:250
250 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה למערכת אחת או יותר בגוף פגיעה אנושה אשר יכולה גם להמית את האנוש ( מחלות, תאונות וכו' ) , על אף שנפשגופו של היחיד הייתה בריאה עד אז . החרדה והפחד מעוגנים גם בגנים הפתוחים המאפשרים שינוי בתפיסת האדם את התופעות במציאות הממשית, עדיין צרובים רגשות במנעדי פחד ותכונות אופי עם מנעד עמוק יותר של חרדה ההופכת קבועה יותר . במהות אופיו של האנוש יש חרדה ופחד כמו בכלל התופעות בטבע הטובע והסופי . המשנה הסדורה, דרך שלוש המשניות, פותחת דרך חדשה של ראייה-הכרה בהירה יותר, תפיסה חדה יותר של מציאות ממשית ואמיתית של היחיד עצמו, ה אנכי שהוא, קהילתו וסביבתו . 1 . במשפט 68 בחלק ד' של ה אתיקה , עמ' 345 , אומר שפינוזה : "לו נולדו בני האדם חופשיים, לא היו יוצרים מושג של טוב או רע כל עוד הם חופשיים" ואומר בהוכחה ( שם ) : "חופשי אני קורא לאדם המודרך אך ורק על ידי התבונה" . המשנה הסדורה טוענת שהאנוש הוא תופעה סופית אחת מאין-סוף תופעות סופיות, בריאה המהווה חלק פועל בטבע הטובע . כל בן-אנוש נולד עם מהותו המשתנה, עם סך כל פעילויותיו ההוֹווֹת, נשמתו ההולמת וייחודו שהיא נצחיותו . המשנה רואה את המציאות הממשית והאמיתית כאפשרית ולא הכרחית, והסיבתיות אינה מחוללת את התופעות, היא חלק קטן בהתחוללות התופעות, כמבואר בהרחבה ב מורהאנכי ו הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה . המציאות אינה נקבעת מראש כפי שהעיקרון הסיבתי נתפס . לפיכך, גם לבן-האדם קיימת אפשרות לראות ולהכיר את מהותו האמיתית מצד התבונה ולחיות בהגשמה פעילה . לצערי, עדיין האנוש בדרך חייו, התפתחותו וגידולו, מפתח אידאות שאינן הולמות, מתוך ובתוך סביבתו האנושית, אשר העבר וההווה שלה מוצפים באידאות שקריות, וכך גם מארג הדימויים של היחיד על עצמו וסביבתו מביא אותו לחיות באופן שאינו תואם את מהותו
|
|