|
|
עמוד:215
215 עשרה יס וד ו ת ה כרת י י ם ה אהבה כיסוד במפתח המשנה, ותמצית מהותו של היחיד וקהילתו בחייו הינה ביסוד י' : "האהבה" . f . עֶקרון האהבה ביסוד י' במפתח המשנה ודברי מיכה הנביא, מאפיינים את האהבה ל אהבת חסד . קרי, אהבה יזומה, אקטיבית, לעצמו / ה ולאחר . נתינה ללא כוונה לקבל תמורה כלשהי, דרגה איכותית אנושית, חברתית ואישית טהורה וצרופה . ב מיכה ו, ט הנביא מסיים באומרו : "וְהַצְנֵעַלֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ", דהיינו, לפי פרשנותי : אל תקבל עליך להיות המפרש את האלוהים האפשרי והמדבר בשמו, או מתעסק איתו באופן של מפעיל או "מגן" אלוהים האפשרי לתפיסתו . הנביא מתריע כאן על צניעות האדם אל מול אלוהי הטבע האפשרי . המשנה הסדורה מכירה באפשרות לראות דרך הטקסטים הרבים של כתבי האמונה, ממדי הכרה ותודעה אוניברסליים . דווקא מתוך הנרטיב בסיפור התנ"כי יש לנו כיום האפשרות לחבר, להבין, להשכיל וליישמם בפועל . הסיפורים התנ"כיים, רובם ככולם, מהברית הישנה לברית החדשה ולקוראן, מתארים, מראייתם הסובייקטיבית של הכותבים, מחלוקות, נדודים, סבל, הרג, פשעים קשים, תהפוכות, ציוויים, רדיפות, אזהרות ותחינות . ברם, יש סיפורי אהבה מצונזרים, או תיאורי רגעים של מנעדי אושר קצרים, אך בעיקר מסופר על החיכוך בין האדם והתופעות הרוחשות במציאותו הכואבת-סובלת . המשנה הסדורה מביאה איתה גם מתודה פועלת המאפשרת ליחיד והקהילה לחיות בהווה הנמשך ומשתנה ב"אהבה לחיים" כמסע אחד, מופלא ויחידי בזמן . g . בהקדמה לחלק ג' של ה אתיקה , עמ' 193 , אומר שפינוזה : "אין דבר הנעשה בטבע שניתן לייחסו כמידה רעה לטבע עצמו . הטבע אחד הוא תמיד, ומעלתו ועוצמת פעולתו זהות בכל מקום" . שפינוזה רואה כאן ומסכים לתפיסתו של ה רמב"ם שאין מצד הטבע "טוב" או "רע", אלא אמת ושקר, כאמור . שפינוזה באמצעות משפטים והגדרות שונות מסביר את התנהגות הרגשות של בן-האנוש כמסכת של תגובות לדימויים חיצוניים, בדרגת ההכרה הראשונה והשנייה לתפיסתו . זוהי מעין מערכת קיברנטית טבעית המייצרת דימויים כתוצאה מצורך האדם להמשיך בתנועת מסעו, קיומו . המשנה הסדורה לתקופתה, רואה ונשענת על יסוד י' במפתח המשנה הסדורה, כתשתית להבנת המבנה הפסיכולוגי הרגשי
|
|