|
|
עמוד:214
214 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה אהבה פעילה אינה מתרחשת רק באינטואיציה טבעית-אמיתית אשר מתרחשת מפעם לפעם, אלא גם כתהליך יזום ומתמשך על ידי יחידי הקהילה והקהילה בכללותה . באיכות זו המציאות הממשית בהירה, שלווה ואמיתית כאשר היחיד והקהילה פחות חרדים ומפחדים, רואים ופועלים בהרמוניה עם סביבתם, תוך כדי היותם מגשימים בפועל, בגופרוח, את מהותם במסעם האחד והיחיד בזמן ההווה והנמשך . לפיכך, המשנה הסדורה רואה את "אהבה" על כל סוגיה ומשמעויותיה כיסוד הכרתי אנושי בתפיסת המציאות הממשית . יסוד י' במשנה הסדורה אומר : "אהבה היא טעם חיי אנוש" ומראייתה מפשטת המשנה הסדורה את מושג הרגש האנושי 'אהבה" ליסוד הכרתי פועל ואפשרי . d . רגש האהבה סבילה או פעילה, למושג מופשט כמו כול-יכול, לאֵל מסוג שהוא, לאהבת המטפיזי הבלתי מושג, אהבה למעל לטבע הטובע, כאשר האהבה אובססיבית לבלתי מושג או באפשר, היא עלולה, חלילה, להביא על עצמה וסביבתה סבל, כאב ואובדן . המשנה הסדורה אינה רואה מחוץ לממדי ההכרה ולתפיסתה . כל המרחב הוא אונטולוגי, מלא ביחסים רוחשים אפשרויות פעולה ובהן פעילויות אהבה , כמבואר לעיל וב מורהאנכי . e . ה משנהסדורה : אֶרֶץתִּקְוָה רואה ב"אהבה", על פי יסוד י', "טעם חיי אנוש" . מחד גיסא, המשנה הסדורה רואה ב"אהבה" האנושית על כל דרכיה ומשמעויותיה את ה מבדיל את האדם, האנוש, ה- homo sapiens , מיתר פרטי ה"יש", כמו ציפור, קוף, לווייתן, שגם להם רגש אהבה פעיל, בעולם הטבע הטובע, מציאות שבה גם האלוהי אפשרי, ומאידך גיסא — ה"אהבה" האנושית מהווה "טעם" ייחודי , סוג של רגש בעל סוג של טעם חושי ייחודי של האנוש החי האוהב, המלווה אותו במסעו האחד, יחיד, בזמן . האהבה היא יסוד, מפתח, סוג של מצע לברכת הרגעים של מנעדי איכות האושר האנושית הנכספת בכל מנעדי איכויותיה ומשך דרגותיה . המשנה רואה באושר האנושי תחושה סובייקטיבית, יחידנית, והיא מימוש הווייתי חווייתי הולם של מהות היחיד . בעוד יסוד ו' ויסוד ז' במפתח המשנה הסדורה מכוונים גם לכל מיני סוגי חיים ו"ישים" אחרים על סוגיהם, הרי שיסודות ח', ט' ו-י' מכוונים במיוחד אל האדם היחיד וקהילתו — האנושות . מאחר שהמשנה נכתבה לבני-האדם, הכניסה המשנה הסדורה את
|
|