|
|
עמוד:212
212 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה מתוך משליחצרהנזירעםכיפהזהובה , שיר כב : יֵשׁ בָּךְ אוֹר רוּחַ שַׁלְוָה רְגִיעָה הֲוָיָה / אֵין בָּךְ מַסָּע אֵין בָּךְ רְצוֹנוֹת אֵין בָּךְ / תִּקְוַת אֲדָמָה עֲשִׂיָּה / אוֹר רוּחַ אַהֲבָה / אַיֵּךְ מתוך אוחזתבבשרהבשורה , שיר לד : מתקשה לענות לקולך הנחנק בדממה — לֹא קוֹל גְּרוֹנֵךְ יַרְעִיד הֶהָרִים / אֶלָּא פְּרִישַׂת פִּלְחֵי לִבֵּךְ לָאַהֲבָה / וְאָז בִּשְׁעַת יוֹם צָהֳרַיִם רָגִיל / נִפָּגֵשׁ עַל שְׂפַת הַיָּם יְחֵפוֹת / וּמַגַּע הַמַּיִם יַצִּית לֶהָבָה מתוך אוחזתבבשרהבשורה , שיר מג : לידה — "אֵיךְ יְדִיעָה מַאֲצִילָה רְאִיָּה חֲדָשָׁה אַחֶרֶת / אֵיךְ רְאִיָּה בּוֹחֶרֶת וּבוֹרֵאת פְּעֻלָּה בַּדֶּרֶךְ שֶׁלָּהּ / אֵיךְ פְּעֻלָּה יוֹצֶרֶת תְּנוּעָה שֶׁל גַּל אוֹ חֶלְקִיק / אֵיךְהַתְּנוּעָה רַכָּה בַּעֲשִׂיָּתָהּ / אַהֲבָה" b . אהבה — האהבה יכולה להופיע בהרבה אופנים וסוגים . האהבה, פנים רבות לה . האהבה היא רגש בעל מנעד כמו כל הרגשות ( ראו להרחבה : תורתהמחוללים ו הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה ) , בעלת מנעד שהנמוך ביותר הוא "חיבה", סוג של אמפתיה, והגבוה ביותר הוא אהבת אמת שאינה תלויה בדבר והיא יכולה להיות גם קשה וכואבת . רגש האהבה יכול להיות לאישה, לחברה או חבר, להורה וילדו, אהבה לקהילת אנשים, אהבה לאומנות, אהבה לארץ, לחי, צומח או דומם, אהבה למתוק, מר, חריף או נוף ילדות או אחר וכו' . רגש זה הוא פתלתל, קצר או ארוך במשכו ובדרך כלל בא יחד עם רגשות אחרים, כמו נתינה, מסירות, אושר, אמפתיה, אכזבה, שמחה, עונג . פעמים הרגש הזה פעיל יותר, וסביל בפעמים אחרות ובמשך שונה . רגש אהבה סביל הוא בדרך כלל רִגְשָׁה סבילה אשר שולטת ברגשות היחיד ומלווה אכזבה, קנאה, כעס, נקמה, תסכול, עצב, ריקנות וכו' . כאשר האהבה היא סבילה היא "אהבה שורפת" ועלולה לסכן את חיי היחיד וסביבתו בסבל כאב ואובדן . בעוד אהבה פעילה היא רִגְשָׁה פעילה ומביאה את היחיד אֱלֵי נתינה, אחווה, ביטחה ואיחוד, סוג של אושר שמקרין רגש האהבה על עצמו וסביבתו תוך כדי איסוף רגעים רבים של מנעדי איכויות אושר .
|
|