|
|
עמוד:207
207 עשרה יס וד ו ת ה כרת י י ם את הכוח ההגמוני, לייצר קודקס התנהגותי שתלטני בעל תבנית נוקשה עד רכה ( לכאורה מתפשרת ) , ברורה ופשוטה להבנה . אך כל קודקס התנהגותי מוסכם, מייצר משמעויות פועלות לתקווה, חירות וגמול עכשווי או נצחי לתפיסתם . שקיקתו העזה של היחיד והקהילה מחד גיסא, לְפַחֵת ולצמצם חרדות ופחדים, ומאידך גיסא — לייצר יותר ביטחון, שלווה וסוג של ליקוטי רגעים של מנעדי איכויות אושר . מבנה המאפשר לכוהני-הכוח לייצר מערכות שליטה המבוססות על עונש וגמול, המקבעות, סוגרות ומעצימות בפועל, מורא, חרדה ופחד, המביאים להתלכדות קהילתית הומוגנית יותר המסוכנת ליחיד והקהילה בכללותה . רוב בני-האנוש חיים את חייהם באמונה דתית ובמסגרת חברתית כלשהי, עקב היות האנוש כמהה ל"משמעות מעשית" פועלת ומשתנה יחד עם ייחודיות משך חייו בקהילתו וסביבתו . b . כל דת היא, בהגדרה, מסגרת חברתית בעלת קוד התנהגותי-אתי מוסכם ומקובל בקהילה, המכיל כללים-מדריכים המהווים חוקים מעשיים ( עם קודקס של "מצוות" עשה ולא תעשה ) ליחס, אופי והתנהגות האדם לעצמו, בקהילתו עם הטבע הסובב . המשנה הסדורה רואה את הכרת האנוש כחי אבולוציוני, צעיר מאוד יחסית, מתהווה והווֶה, כאשר הדת והאמונה הינם תהליכים אבולוציוניים המייצרים תקווה ל"אושר מושלם", "אושר אין-סופי", התמזגות עם השלמות עצמה, עם האלוהים . אך עדיין נכשלים ביצירת דרכי אבחון ממשיים לתקווֹת אמת, עקב אותן מניפולציות של כוהני הכוח לשליטה מוחלטת ולשעבוד האדם בפועל, כאמור לעיל . ניתן לראות, בפרספקטיבה היסטורית, כיצד קודים אתיים- מוסריים דתיים ספציפיים של יחידי קהילות, לאחר חיכוכים ועימותים רבים ( שעדיין קיימים ) , אומצו לעיקרי מוסר אוניברסליים, כאמנת זכויות האדם באו"ם, התאגדות ודיאלוגים משותפים בין דתות, והתפתחות ראייה-הכרה אוניברסלית לשוויון, חירות ושמירה על זכויות הפרט . האנושות בימינו רואה עצמה כקבוצה הומוגנית החיה על פלנטה אחת, אשר באחריותה לשמר את הסביבה והטבע, לא רק כדי לשרת את חיותה בלבד, אלא גם לייצר איכות חיים של שלווה, ויותר רגעים של מנעדי איכויות אושר . יותר מזה, אנו רואים כיצד קהילות שונות ממקורות אתניים שונים, שפות, דתות ומנהגים שונים, יוצרות התאגדויות משותפות המשמשות פלטפורמה פועלת להשבחת חייהם המשותפים וההדדיים
|
|