|
|
עמוד:197
197 עשרה יס וד ו ת ה כרת י י ם את תפיסת המציאות הממשית . לפי המשנה הסדורה, "היצירה", על פי יסוד ו', היא "תהליך בעיצומו" . הכול רוחש בהווה הנמשך ומשתנה והתופעה מתגלמת במניפסטציה של בריאה-יצירה ועשייה בפועל, בטבע התופעות שבמציאות הממשית האמיתית . תהליך "היצירה בעיצומו" ו"החיים", כמבואר בביאור ו', נמצאים באין-סוף "ישים" סופיים, תופעות סופיות ממשיות הקיימות במשך המשתנה במרחב . חיי אדם, החי, הצומח והדומם — הם חלק אחד, סוג אחד, של אנרגיה אשר "משתנה ומוגבלת בתהליך היצירה" . כאמור, כל המרחב מומשג על ידי המשנה הסדורה כמידע על אפשרויות פעולה פוטנציאליות ועל תופעות קונקרטיות ממשיות, כמבואר ב מורהאנכי או הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה . a . הטבע — אומר אריסטו ב פוליטיקה , ספר א', פרק ב', סעיף 6 , עמ' 12 : 1 "והטבע תכלית, שהרי מה שנהיה כל דבר ודבר ( יאה אדם או סוס או בית ) כשבא לשלמות-התהוותו, לזה קוראים אנו טבעו" . אריסטו ב פוליטיקה מראה שהאדם מטבעו הוא גם חיה מדינית-חברתית ויש לו תכלית כמו לכל דבר אחר בטבע . להבדיל מ אריסטו, המשנה הסדורה מרחיבה ומגדירה את תופעות הטבע, כאשר התופעה היא אומנם תכליתית מבחינה זו שהיא סופית, אבל בד בבד היא גם רבת תכליות משתנות . קיימות בטבע הטובע אפשרויות לקיומם של עולמות אחרים, כמבואר ביסוד ב' של מפתח המשנה : "לכל עולם וסביבה ביקום חוקי טבע-רוח הרמוניים" . "הטבע" במשנה הסדורה הוא מרחב התופעות הרוחשות ומשתנות ומידע של אפשרויות תנועה-פעולה פוטנציאליות . התופעות הרוחשות, כל אחת מהן היא יחידה במהותה והיא צבר מידע של תנועות קונקרטיות-סובייקטיביות משתנות, של "יש" החי בהווֶה הנמשך ומשתנה . הטבע כולל אין-סוף תופעות סופיות הבוקעות מה"אין" אל ה"יש", כמבואר לעיל ; מרחב הכולל בתוכו את ה"יש" וה"לא-יש'", כלומר את הקיים ואת ההעדר האפשרי . המשנה, בראייתה, מעלה אפשרויות רבות של פעילות בין גופרוח ל"תודעה כללית", לתודעה 3 1 2 1 והתחדשות מתמדת 1 1 , בתנועה 1 , גן רוח חייםז . הטבע
|
|