|
|
עמוד:195
195 עשרה יס וד ו ת ה כרת י י ם התבונה ( "שכל" ) ובאיכות בהירה וטובה של הראייה-הכרה כמקור-איכות לתפיסת מציאות ממשית ואמיתית . היא מוסיפה ורואה את "אמת" החיים, "רוח חיים" כ"מקור חיים" בהתייחסותם של היחיד והקהילה לתפיסתם את המציאות הממשית ואמיתית . המשנה הסדורה, בכללותה, מכילה את המילה "חיים" ומשייכת אותה לכל סוגי חיים במציאות הממשית בטבע, "חיים", כאמור, מכל סוג ומין ועד הידוע ומושג כיום כדומם . חיים משויכים לכל חי, על כל סוגיו ומיניו, גם שפשוף ושחיקת האבן או תנועת הרוח הם סוג של חיים . גם סלע במעבה האדמה משתנֶה בכל רגע ורגע, כאמור ביסוד ה' . בעוד ש" ה חיים", בה"א היידוע, כפי שמופיע ביסוד ו' במפתח המשנה, " ה חיים" הם "ממד אחד משתנה בתהליך היצירה" . הכוונה היא לכל חי כפי שאנו תופסים היום את החי למינהו ( להבדיל מדומם ) . בסוף החיים, בסופיותם, אפשרי ששאריות החומר- אנרגיה יותמרו לחיים אחרים וחדשים . מבחינת המשנה, השינוי, התמדת משך השינוי, הינו הוויה פעילה, והשינוי הנמשך הוא הקבוע במרחב, בטבע הטובע . a . ומוגבל — המוגבלוּת היא יתרון בעולם התופעות הסופיות . לכל "יש", 98 תופעה, קיימת מוגבלות בטבע הטובע . "החיים", כתופעה סובייקטיבית וקונקרטית, מוגבלים ויש להם סוף . לכל תופעה יש סוף , וטוב שכך, כפי שמוסבר בקצרה בהמשך . הסופיות היא חלק ממוגבלותו של האדם . המוגבלות שבסופיות היא יתרון, אחרת היה אין-סוף לכאב, או מתיקות אין-סופית הנהפכת למגעילה וכו', או כוכב שגודלו ללא סוף . כל "דבר" או "מה שהינו" ללא סוף — אינו "דבר" או "מה שהינו" . האין-סופיות לא קיימת כתכונה כלשהי של "יש" כלשהו, ולא קיימת אין-סופיות במרחב מלא במידע פוטנציאלי יחד עם תופעות קונקרטיות, משתנות וסופיות ( כאמור לעיל כ- % 5 מהמרחב הם תופעות קונקרטיות סופיות ) . ה סופיות יחד עם חירות מוגבלת של פעולה-תנועה יוצרות את השינוי הבלתי פוסק, ה- durée של ברגסון . מוגבלות בחירה פעולה-תנועה לסביבת התופעה נותנת "מקום", space , לתופעות מוגבלות אחרות, תופעות שונות הרוחשות במשך ההווה ומשתנות בתוכן במשך הזמן, בעודן מתחככות בתופעות שלובות ואחרות . המוגבלות איננה רק סוף ל"חיים", אלא משך דרכו האחת והיחידה של ה"חי" בכללותו, של ה"ישים" המוגבלים מטבעם למרחב סביבתם . יש לתופעות יכולת בחירה בין אפשרויות מקומיות-סביבתיות, כפי שיש ל"יש" הסובייקט
|
|