|
|
עמוד:187
187 עשרה יס וד ו ת ה כרת י י ם מסע הלימוד שהיחיד עושה דרך מתודת המשנה הסדורה, חוזר ונשנה בברור, ובוחן את ייחודו-מהותו הנמשכת ומשתנה . היחיד, הסובייקט, נע בלימודו בין "מטרות-על", "דרך", "מימוש" וחוזר חלילה, כאמור לעיל . בפועל, היחיד נמצא בחירות הבחירה בהתאם למצבו, בדרך מסעו, בנפשגופו, בחדוות אידיאת ייחודו, עשייה באהבה, מלך או מלכה בדרכה האחת, עולמה האחד, יחידי, בזמן . a . מסע אחד — "מסע אחד", נמשך לאורך חייו של כל "יש" באשר הוא, לכל 91 תופעה בייחידויותה . כל עוד "רוח חיים" מפעפעת ב- self organization , כל עוד יש בו חיים, המסע נמשך, מסע אחד, יחיד בזמן . המסע הייחודי הזה של מראות התופעות המשתנות, מראות בריאה, מסע של " אנכי ", עצמך, חברים ומשפחה, של סבל, שמחה, אושר ועצב האהבות . המסע הוא עכשיו, "רוח חיים" מפעמת בנו תקווה, יחד עם מכלול רגשותינו וחושינו השלובים ( להרחבה ראו הגיונות אמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה ו מורהאנכי ) . המסע האחד הזה דומה למסעות של בני-אדם אחרים באופן גנרי וחברתי, אך הוא מסע של סובייקט, בן-אנוש חי באופן קונקרטי . גם היחס של האחד לזולתו הוא הדדי, ובראייתנו את ההתרחשות, חברים ומשפחה, עלינו לראות את עולמם כיפה וכתואם את ייחודם . ה"אחד" הזה ביסוד ה' ממשיג את הכול לתוכו, כולל את האלוהי האפשרי, כמבואר באריכות בספרי מורהאנכי . ה"אחד" לא רק מייצג מספר ראשוני בסדרת מספרים, הוא אינו מייצג רק מקום עדיף במרחב, ראשון או אחרון, הוא גם לא נמצא בהייררכיה כלשהי, ה"אחד" הוא יחיד ומיוחד, כמבואר בביאור הבא . b . בעיון למשפט 13 בחלק ב' של ה אתיקה , עמ' 141 , אומר שפינוזה : "כדי שנוכל לקבוע במה נפשו של אדם נבדלת מנפשות אחרות ועולה עליהן, עלינו להכיר את טבע המושא שלה, שהוא, כפי שאמרנו, גוף האדם" . להבדיל מ שפינוזה, לתקופתו, המשנה הסדורה איננה דואליסטית סיבתית, ואיננה מפרידה בין חומר ורוח ובין גוף לנפש, הללו חד המה, כולם בגדר אנרגיה ומידע . נוסף על כך, "נפשו של אדם נבדלת" מבני-אדם אחרים במסעם האחד . מסע האחד, הוא מסע סובייקטיבי, כאמור, זה יופי החיים אליו נלווה אושר, סבל וכאב . זהו מסעו של היחיד יחדיו עם מסעם של אחרים ( למילים "יחיד" ו"יחד" יש אותו השורש ) . ייחודיות המסע האחד של האדם היחיד, הסובייקט, או קהילת יחידים, היא
|
|