|
|
עמוד:170
170 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה הנושאת במהותה הרוחשת, ממשות אמת מוחלטת, את האידאה הממשית המשתנה והאמיתית ( שהיא אישוש הממשות ) של התופעה . המשנה הסדורה מזהה ורואה את "רוח חיים" כאמת אווידנטית, המתגלה באמצעות הארה ( bliss ) , אותה הארה שהיא תכלית הראייה והמגע של ההכרה, של הנפשגוף האחת הקונקרטית . זוהי הנשמה, והיא במהותה הגופנפש האחד, סך כל פעילויותיה ההוֹווֹת, כפי שיסוד ה' במפתח המשנה ממשיג גם את קיומה וממשותה של הנשמה, כ חיים מסע אחד, יחיד, בזמן . לכן, כדי לחוות הארה, "התגלות", יש לו לאנוש להכיר את מהות נשמתו הפועלת, ולחוות הגשמה פעילה תוך משכן שלוות נפשו בידיעה בפועל של טעם מימוש חייו, כמבואר ביסוד י' במפתח המשנה הסדורה, האומר : אהבה היא טעם חיי אנוש . b . בהמשך לביאור b 78 לעיל, יסוד ד' במפתח המשנה רואה ב"רוח חיים" חלק בלתי נפרד מה"תודעה כללית" המכילה את האידאה של המציאות המשתנה, הממשית, כמכלול, וכתופעות וכפרטים יחידים קונקרטיים, מהכרח טבעה של ההכרה האנושית, בהיותה גם היא סוג של "יש" אונטולוגי המכונן ומחולל גם חיים משתנים . קיימת בראייה-הכרה לפחות אמת אידאית משתנה, המקיימת את חיותה ואי-חיותה במציאות בפועל . בהיותה מכוונת לבני-אנוש, המשנה הסדורה מכילה מתודת לימוד פעילה ודינמית, אשר מרחיבה את הראייה וההכרה של היחיד והקהילה, בתקווה להשביח את הרגעים של מנעדי איכות אושרם . הידיעה שקיימת באנוש היא סוג של ראייה-הכרה הולמת כשלעצמה, אך אינה מכילה או מספקת מתודת למידה ועבודה . יותר מכך, המשנה הראשונה בהמשך, משנה סדורה כללית ( אישית ) , רואה ומכירה שלכל בן-אנוש יש מרכיבי הגופנפש הטובים ביותר, האופטימליים, אשר איתם יתחיל את חייו הסובייקטיביים- הייחודיים . פעמים, יחסית לסביבתו, היחיד אינו מכיל את איכויות אפיוני האתיקה של סביבתו ויתקשה לחיות ולהתרומם לבניית חיים אופטימליים מבחינתו, כמו להיוולד בצריף מחנה ריכוז או בסביבה עוינת וקשה או בסביבה מוכת שממה ורעב . המשנה רואה קשר הדוק בין כיווני האבולוציה ( directions ) וקצב התמדתה ( velocity ) לפעילות החיבור הקיימת בין נשמת האדם ( סך כל פעילויותיו ההוֹווֹת ) או "נשמת כל חי", ל"תודעה כללית" . היות שהמציאות הממשית היא אפשרית, הרי גם מרחב המצרפים הגנטיים אפשרי . מתוך היות
|
|