|
|
עמוד:164
164 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה כולל הרחבת אופק הראייה וההכרה האנושית, שהם יחד וכחלק עם ה"תודעה הכללית" המשתנה . בפועל, הממשי הוא האישוש הממשי, מאחר שהממשי משתנה כל הזמן, ה"יש" משתנה ומתחדש תוך שמירת ייחודו . הכול הוא תנועה ושינוי, לכן ה אישוש ממשות ביחסים בין ה"ישים" הוא הממשות בפועל . בפועל, אין ממשות קבועה ועומדת אמיתית בזמן נתון, או כלשון ' הזוהר ' : "האין הוא יש מכל הישוּת שבעולם", דהיינו ה"אין" הוא ה"יש" האמיתי היחידי . d . היסודות ההכרתיים הינם אידאות משתנות ואמיתיות בעולם ה"יש" . "לכל עולם וסביבה ביקום חוקי טבע ורוח הרמוניים", כמצוין ביסוד ב' במפתח המשנה הסדורה, בעוד כל אידיאת אמת היא בעלת חוקי טבע ורוח הרמוניים . מאחר שהמציאות אינה הכרחית לכל "יש" אפשרי יחס, מצב של "לא יש", העדר, המהווה חלק אינטגרלי באידאה המשתנה של טבעו . הדבר אינו קיים בהכרח במצב הפוך, כאשר ל"לא יש" יהיה הכרח לקיומו של "יש" . במשנה הסדורה "אין" משמעו "לא יש", ואידאה של האידאה אינה בעולם מציאות ה"יש" . e . ב כתביאפלטון , כרך שלישי, פרמנידס , עמ' 63 , אומר פרמינידס ל סוקרטס : "ומאחר שלפי טענתנו הרינו מדברים דברי אמת, בהכרח שנטען גם כן, שאנו מדברים דברים כהוויתם" — "בהכרח" . — "ישנו, אפוא, כפי שמסתבר, האחד שאיננו : שכן, אם הוא 'לא יהיה' דבר שאינו, אלא יתחמק מכל דרך שהיא מהוויה זו ולא יהיה עוד בחינת אין, מיד ייהפך לדבר שישנו" . — "בלא כל ספק" . — "אם כן, עליו להיות כבול אל האין בכבל היותו דבר שאיננו, אם אין סופו ליהפך ליש : כשם שהדבר שישנו צריך שיהא בו היעדר האין, למען יהא קיים בתכלית : שרק בדרך זו יהיה כל מה שישנו וייעדר כל מה שאיננו : מה שישנו, צריך שיהיה בו משום הווית היש והיעדר הוויית האין, כדי שיהא קיים בתכלית הקיום : ומה שאיננו, צריך שיהא בו היעדר הווית היש, ולעומת זה — הווית האין, כדי שאף הוא יוכל שלא להיות בתכלית השלילה" . בניגוד לראייתו הטאוטולוגית של פרמינידס והמשך לראייתו של הרקלֶייטוס , המשנה הסדורה רואה התרחשות של פעילות של תנועות ושל פעילויות פוטנציאליות, של תנועות פוטנציאליות ( process of becoming ) , של "אין", של העדר האפשרי, של מציאות שאיננה הכרחית, מציאות אפשרית . המציאות הממשית אפשרית מאחר שיש בה העדר, "אין" אפשרי .
|
|