מַפְתֵּחַ: היכל טרנסצנדנטי־אימננטי — עשרה יסודות הכרתיים

עמוד:162

162 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה קיום ארכאולוגי מכל סוג שהוא המעיד על קיומה או קיומם . לראיית המשנה הסדורה, הכול נמצא בתנועה, בפעולה, בתנועה הפשוטה אשר מכילה אפיוני תנועה-פעולה בעלי איכויות שונות, המאפשרים לצבר תנועות ליצור התרחשות הווייתית אשר היא חדשה ויחידה במהותה . התופעה היא צבר של פעילויות, כמבואר בהרחבה ב תורתהמחוללים ו הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשל ההכרה . אפשרי שכל אשר קיים באידאה המשתנה והאמיתית עדיין לא נגלה לנו כמתהווה, ולכן הוא מוגדר כ"אין" . כפי שאריסטו מגדיר זאת ב מטפיסיקה י"א, פרק ב', עמ' 9 : "הכל מתהווה מן ה'יש' : אולם ה'יש' כאן הוא ה'יש' ב-'כח', וה'לא-יש' — 'לא-יש' ב'פֹעַל' . וזהו ה'אחד' של אנכסאגורס", כלומר ה"אין" הוא הפוטנציה האריסטוטלית . למשל, ה"אין" הוא העץ שנמצא בתוך הזרע, שייתכן שיצא אל הפועל וייתכן שלא . אנכסאגורס ראה שבראשית היה "הכול יחד" עד "שבא השכל וסידר אותו" . אריסטו מוסיף עליו ואומר שהמציאות הממשית היא טבע טובע, והתופעות בוקעות והוֹווֹת בתוך מרחב ה"יש" המלא בשכל האחד . המשנה הסדורה רואה בקיומו של ה"לא-יש" בפועל ממד של פוטנציאל פעילות של תנועות משתנות, פוטנציאל של תופעות יחד עם מציאות ממשית, אמיתית, מתרחשת, הווה ומשתנה בהווה הנמשך . למשל : "אין לי נכדים" זאת עובדה . אך הם קיימים מבחינת פוטנציאל האידאה המשתנה האמיתית . "אין בחלל יצורים חיים שאנו מכירים", זאת עובדה המוגדרת כ"אין", כלא קיימת, על אף שאפשרותה קיימת באידאה המשתנה האמיתית . פעמים המשנה הסדורה מתייחסת ל"אין" כחסר, כ"לא-יש", מוגדר וספציפי, כמו "אין קמח", ופעמים לא מוגדר וכללי, כמו "אין שמחת חיים" וכו' . כלומר, ה"אין" הוא שלילה של "יש", והשלילה יכולה להתייחס למקום ( "אין גשם בבאר שבע" ) , להֶעדר ספציפי ( "אין קמח בבית" ) , או להעדר חישה ( "אין שמחה" ) וכו' . ה"יש" וה"אין" הם פונקציות לשוניות המורות על מצבי עניינים בעולם . המשנה הסדורה רואה התמזגות הדדית של ה"לא-יש" עם ה"יש" במציאות הממשית האמיתית ומאגדת בתוכה את כל השתנות החומר ללא פסק — ב"יש" בפועל . החומר-אנרגיה משתנה בהווייתו תמיד ומתמיר עצמו למצבי צבירה שונים, כאשר ה"לא-יש" היא אותה אנרגיה פוטנציאלית הקיימת כאפשרות למשמעות חדשה פועלת . ב מאמרקצר עלאלוהים,האדםואושרו ,יוסף בן שלמה מציין בהערת שוליים 212 , עמ' 234 : "ארנסט קאסירר מסביר את היחס בין היש והאין כאן כיחס לוגי ולא כיחס

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר