|
|
עמוד:159
159 עשרה יס וד ו ת ה כרת י י ם יחיד ומיוחד במינו וסוגו, גורמת לו להיות סובייקט לעצמו, מה שהינו . המרחב מלא באותות מידע קיברנטיים של אפיוני תנועה, חלקם קונקרטיים המייצגים תופעות שונות, מאדם לכוכב, וחלקם הגדול הם תופעות פוטנציאליות, פוטנציאל של תנועות, של אפשרות לפעילות רוחשת . במרחב קיימת התרחשות חיים בין ה"יש" ל"אין", בין החומר לרוח . אנו רואים איך חומר כלשהו, למשל פטרייה לסוגה ומינה, מפתח רשת-שיח, תקשורת כלל עולמית, אונטולוגית במהותה ו"מתקדמת" ביכולותיה ה"רוחניות" . דהיינו, הבנת ההרמוניה בין תופעות הטבע, לפרק ולהתמיר כנדרש בין חומרים ביולוגיים לסינתטיים ולאפשר נביטת חיים מה"אין", מהמוות ומסופיותם של תופעות חיות אחרות . אנו רואים גם את השינוי במיני החיים על פני האדמה, המאשר את קיומו של ה"לא-יש" . כמו, מחד גיסא, קיומם של מיני חיים פרהיסטוריים, מִמָמוּתוֹת לזוחלי ענק שנעלמו ואינם, ומאידך גיסא — התפתחויות של מינים וזנים חדשים, לנוכח שינויי האקלים והסביבה . "פעילות" נמשכת ומשתנה של תופעות משתנות וסופיות, שינוי בלתי פוסק בפעילות הטבע הטובע, המציאות האפשרית . לכן ה"חיים" הם סוג אחד של חיבור הדדי הולם בין "יש" ל"לא-יש" סוג של "פעילות", של תנועה בעלת מאפייני חיות באיכויות שונות, כמבואר ב הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה . אנו עדים לתאוצות והאטות בתהליכי השינוי עקב יחסים ומרכיבים שונים במציאות הממשית המשתנה . חלק מהשינויים יוגדרו "אבולוציוניים", ואחרים יוגדרו על ידי החוקרים "רגרסיביים", אך "פעילות" השינוי המתמיד קיימת מהכרח טבען הטובע של התופעות במציאות האפשרית, של אין-סוף תופעות סופיות . אנו יודעים היום שכוכבים נבראים ונוצרים, גלקסיות שלמות נמחקות, בעוד כאן, מעבר לבוסתני התפוזים של נס ציונה, מפתחים זנים חדשים, הכלאות גנטיות היוצרות סוגים ומינים חדשים של חיים . הכול רוחש " פעילות " . מתוך ראיית עולמנו, אנו מכירים בכך שמיליוני מינים וסוגי חיים היו אך נעלמו ואינם, אחרים נעלמים בעת הזאת ואחרים נמצאים בהתפתחות ומתגלים לנו מדי פעם בפעם . המשנה רואה ב"חיים" אופן "פעילות" אחד לחיבור בין התופעה הממשית הטבעית לבין המרחב המתחולל, הקיים . מפתח המשנה הסדורה בא להרחיב את ראייתם והכרתם של היחיד והקהילה, ואילו יסוד ג' ממשיג ומגדיר
|
|