|
|
עמוד:153
153 עשרה יס וד ו ת ה כרת י י ם מהיותה טובעת בעולם התופעות ואיננה תלויה בבני-האנוש או בחלקי טבע אחרים . c . ב מאמרקצרעלאלוהים,האדםואושרו , חלק ראשון, פרק ראשון, סעיף ( 5 ) , עמ' 117 , אומר שפינוזה : "שכל סופי אינו יכול לדעת מאומה מעצמו, אלא אם כן הוא נקבע על ידי משהו מן החוץ" . המשנה הסדורה מאמצת את דבריו של שפינוזה מאחר שתהליך האישוש מצריך גם אחרים שיאשרו את קיומך, כל התופעות סביבך ובתוכך מאששים את עצמך כמו שאתה מאשש את קיומם . מאות שנים אחרי שפינוזה , המשנה הסדורה, לראייתה היום, טוענת שניתן להרחיב ולהעמיק את אופק ראיית ההכרה ולהבין איך מתחוללת נפשגוף עם מוח סופי, כיצד הווֶה הרוחגוף כמהות יחידנית המהווָה את סך כל פעילויותיה . כיצד לכול יש משמעות פועלת . לא בנמצא "יש" כלשהו ממין וסוג שהוא שאין בו משמעות פועלת, יחס פועל ורוחש כחלק וכתופעה בטבע . כל "יש" הוא לא רק תופעה בטבע אלא גם "יש" טובע, ו"כל" יש הוא סופי בייחודיותו ובאחדותו הסובייקטיבית — self - organization . שפינוזה עצמו מביע ורואה ומכיר אחרת את ה"שכל סופי" ואומר ב אתיקה ( בפרק ה', משפט 25 ואילך, עמ' 387 ) על האפשרות לחיות במסגרת דרגות ההכרה, עד מדרגת ההכרה השלישית, שהיא לתפיסתו האינטואיציה הטבעית הספונטנית, האלוהית, ולא הרחיב עוד . למעשה, שפינוזה בכל כתביו לא הרחיב מעבר לכמה משפטים והוכחות על דרגת ההכרה השלישית . הוא גם תכנן לכתוב מתודה פועלת הנובעת מ תורתהמידות מהאתיקה, אך נאסף בטרם עת אל הטבע הטובע, לאלוהים האפשרי . כבר ביסוד ההכרתי הראשון של מפתח המשנה, יסוד א' האידאי המשתנֶה והאמיתי, המבשר את משמעותה הפועלת של המשנה הסדורה : יש משמעות לכול . יש דרך אפשרית חדשה ליחיד והקהילה לחיי משמעויות פועלות, לטעם החיים, טעם גם מלשון מהות, אשר מוגדר במשנה ביסוד י', היסוד האחרון : אהבה היא טעם חיי אנוש . הדבר אותו כינה שפינוזה "ברכת האושר" בלי דעת . המשנה הסדורה רואה ומכירה את רצף הרגעים של מנעדי איכויות האושר, לאורך חיים מסע אחד, יחיד, בזמן , כאמור ביסוד ה' שבמפתח המשנה . אפשר לחיות חיים מודעים יותר למציאות הממשית, חרדים ומפוחדים פחות, המשפרים לאורך זמן את איכות חיי היחיד והמשך איסוף רגעים של מנעדי איכויות אושר .
|
|