|
|
עמוד:152
152 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה שמעבר לרצף התנועה והקיום הממשי בין "ישים" לסוגם ומינם, היא רואה בכל "יש" שהוא, משמעויות פועלות המהוות את מהותו וייחודו . לכן יסוד א' מכוון להכרתם וראייתם של בני-האדם לתפוס את מרחב התופעות במציאות האמיתית של הטבע ההווה ומשתנה ובר משמעויות משתנות . אומנם הטבע הטובע הוא סיבת עצמו, אך כדאי לו ליחיד לראות ולהכיר במשמעויות פעולותיו היחידניות ביחס לחיותו ההווה תוך איסוף רגעים של מנעדי איכויות אושרו . להרחבה ראו הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה . a . לכול — "לכול", ב-ו', זהו הכולל את כל התופעות באשר הן . כל המרחב 73 מלא במשמעויות אפשרויות-פוטנציאליות ובמשמעויות פועלות . כפי שטוען שפינוזה : ש"מספר הדברים הניתנים להכרה הוא אינסופי" ( שפינוזה , מאמר קצרעלאלוהים,האדםואושרו , חלק ראשון, פרק ראשון, סעיף ( 5 ) , עמ' 117 . ) b . ה משנהסדורה : אֶרֶץתִּקְוָה , יוצאת ונמשכת מאישוש הדדי של הוודאות על מציאותם הממשית של תופעות משתנות, במרחב של אין-סוף תופעות סופיות . כבר במפתח המשנה, ביסוד הראשון : יש משמעות לכול מתקיים מעמדו האין-סופי של הטבע הטובע, של האלוהי האפשרי . כאמור לעיל, במהותה הבריאה מלאה כולה ביחסים, קונקרטיים סובייקטיביים, ובאפשרויות פעולה פוטנציאליות, ש"הכול" הוא שינוי תמידי ואין-סופי בהתרחשות התופעות . להרחבה ראו הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה או מורהאנכי . יסוד א' מרחיב את ראיית שפינוזה בפרק הראשון של מאמרקצרעלאלוהים, האדםואושרו , הטוען שאלוהים נמצא אפריורי ואפוסטריורי, ואילו המשנה הסדורה רואה שהאלוהים הוא אפשרי בלבד ולא "נמצא", כפי שטוען שפינוזה . יסוד א' מורכב משלושה מושגים הקשורים ביניהם : יש, משמעות, לכול . כלומר, הכול הוא "יש" ולכל "יש" יש משמעות, והמשמעות היא לכול . לעומת שפינוזה, המשנה הסדורה רואה את המציאות הממשית והטבע הטובע בה בכול, לכול, הכול . המילה "לכול" מחברת את המושגים לכל האפשרי, למציאות האפשרית, ובכך גם לאלוהי, לאלוהים האפשרי בלבד, לכול-יכול אפשרי בלבד, לאידאה המשתנה והאמיתית . יסוד א' גם רואה ומכיר את המציאות הממשית האמיתית
|
|