|
|
עמוד:151
151 עשרה יס וד ו ת ה כרת י י ם יתאפשר לנו לעבור ולחיות את תהליכי חוויות חיינו תוך ראייה-הכרה, והבנת ה"איך" החוויה מתחוללת ומביאה להשבחת איכות חיינו . j . ב אתיקה , אקסיומה, חלק ד', עמ' 284 , אומר שפינוזה : "אין שום דבר יחיד בטבע שלא מצוי [ כנגדו ] דבר אחר, שהוא חזק ורב-עוצמה ממנו ; אלא לכל דבר נתון יש דבר [ אחר ] שהוא רב עוצמה ממנו, היכול להרוס אותו" ( התוספות בסוגריים מרובעים — במקור ) . ממקום התצפית שלנו היום, ברור שתופעת טבע יכולה להתמוטט מעצמה, מתוכה, היות שהיא בנויה מייחוד ואיחוד בריבוי, ואין ההתמוטטות יכולה לנבוע רק ממשהו החזק וגדול מהתופעה עצמה . המשנה באה להוסיף שאין שום דבר יחיד בטבע שלא קיימת בו משמעות פועלת הקשורה עם מהותו של דבר וביחסים עם תופעות אחרות . זוהי הראייה וההכרה האנושית המעניקה לדברים משמעות הפועלת ל"טוב" ( חיובי ) או "רע" ( שלילי ) באופן מעשי וממשי לתופעה הרוחשת, מכאב קטן באצבע הרגל להתפרצות הר געש באופן פתאומי . פעמים, החבירה בין גדול לקטן, בין חזק לחלש, מועילה לשני הצדדים . פעמים, ההרס מאפשר לייצר מציאות חדשה ובריאה יותר . פעמים, חיבור ומגע, בונה ולא רק הורס . המשנה רואה את המציאות כתופעות רוחשות משמעויות פועלות חדשות, ההוֹווֹת ומתרחשות ללא הפסקה עד סופם, עד מותם . k . אומר אפלטון בפי סוקרטס בהסבריו ל תאיטיטוס ( כתביאפלטון , כרך שלישי, תאיטיטוס , עמ' 94 ) : "שום דבר אין לו קיום משל עצמו, אלא הוא מתהווה תמיד בשביל מי שהוא" . המשנה הסדורה, להבדיל מסוקרטס, רואה את ה"יש" המתהווה כאגד תנועות רוחשות ומשתנות עבור ייחודו הנצחי של ה"יש" בקיומו הייחודי, תוך שמירת יחסים עם חלקיו וסביבתו באופן הולם . המשנה הסדורה רואה ורסיה על דברי סוקרטס, האומרת : "שום דבר אין לו קיום רק משל עצמו, אלא הוא מתהווה תמיד גם בשביל מי שהוא" . אומנם היחיד אוחז בייחודיותו, ב"אני" הנמשך רק של עצמו, אבל מאשש את קיומו גם ועיקר על ידי אחרים סביבו . המרחב הוא מלא ולא ריק, וכל "יש" שהוא נמצא ביחסים עם אחרים, משמעויות פועלות עם אחרים, ואכן התופעה נגמרת, מסתיימת ומתה, אבל מתמירה את עצמה לתופעה חדשה ( אחרת ) . המשנה הסדורה באה להוסיף
|
|