|
|
עמוד:145
145 עשרה יס וד ו ת ה כרת י י ם a . משמעות — ב הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה , עמ' 10 , 72 אני אומר : "השימוש בשפה במילה 'משמעות' הינו רב מובנים ושימושים, אך ברוב המקרים מהות המילה במשפט מובנת כ'תוצאה' או 'תוצאות', 'הסבר' או 'בדימוי פרימיטיבי של האופן שבו מתפקדת השפה' ( לודוויגויטגנשטיין, חקירותפילוסופיות , עורך : י' גולומב, תרגום : ע' אולמן-מרגלית, ירושלים, 2001 , § 2 , עמ' 38 ) . לעומת זאת, על פי תפיסתי, 'משמעות' בהגדרתה, במהותה הגנרית, הינה תפיסה הולמת של יחס מסוג שהוא בין ישים אונטולוגיים . כל יחס מסוג שהוא על נגזרותיו — ישיר, עקיף, הקשרי, תהליכי, מוחלט ואחר — מהווה אפשרויות פועלות : אפשרויות תנועה-פעולה פוטנציאליות, המבוטאות ביחסים המותמרים לפעולות קונקרטיות בממשות . יחסי-המשמעויות מעניקים לתופעה הרוחשת אפשרויות לתוכן פועל . כדברי אריסטו : 'ההרמוניה היא יחס-מחושב' ( אריסטו , על הנפש , תרגום : א' קמינקא, תל-אביב, 1949 , עמ' קז ) " . כאמור, היחס, המשמעות, אוחז וקיים בין ה"ישים" המתייחסים זה לזה בלפחות פעולה אחת אפשרית . אין משמעות אם אין יחס ואין אפשרויות פעולה הקשורות ליחס זה שאיננו . דהיינו, המשמעות תמיד פועלת, קשורה לפחות לתנועה-פעולה אחת . b . עמנואל קאנט טוען : "הסכימות על מושגי-השכל הטהורים הן התנאים האמתיים והיחידים, שבהם קונים לעצמם מושגים אלה יחס למושאים, כלומר משמעות : . . . כי אף שהסכימות של החושניות הן המְמַמְשות את הקטגוריות-הן כאחת גם מגבילות אותן" ( עמנואל קאנט, ביקורתהתבונההטהורה , תרגום : ש"ה ברגמן, נ' רוטנשטרייך, מוסד ביאליק, 1996 , הסכימאטיזם של מושגי- השכל הטהורים, עמ' 112 ) . זוהי אחת מהפעמים הבודדות שהפילוסוף עמנואל קאנט מזהה, מגדיר ומתייחס למושג משמעות ומגדירו כ" יחס למושאים ", כפי שתפיסתי במשנה הסדורה רואה ומכירה את המרחב . המרחב מלא ב"ישים" סופיים מתייחסים וביחסים בין ה"ישים" המתייחסים, האוחזים פעולות אפשריות ( פוטנציאליות ) . אומנם פעילויות סכמות חיותם של יחידים ( וקהילות האדם ) דומות זו לזו, מאחר שתכונות ( קטגוריות ) מערכות-ההפעלה הן גנריות לכל יחידי האדם, הקהילה והטבע בכללותו . כאמור לעיל, לכל תופעת טבע, לכל "יש", יש סוף והוא אגד של תנועות . לכל תנועה יש כמה אפיונים שהם זהים בין "יש" אחד לאחר, אך שונים באיכותם בין "יש" אחד לאחר . כמו שתנועת
|
|