|
|
עמוד:143
143 עשרה יס וד ו ת ה כרת י י ם קיים תהליך של אישוש ממשות הדדי בלתי נפסק, נמשך, המשך ההווה ( על פי אנרי ברגסון ) , בין ה"ישים" המתייחסים . בפועל, התופעות במציאות הממשית משתנות אך אוחזות בזהותן עד סופם . b . ממכלול היחסים הנובעים מעשר קטגוריות האריסטוטליות והקטגוריות הקאנטיאניות, אשר הינן במהותן "יש" בהווייתם , כפי שנתפסת המציאות הממשית בהתבוננות סיבתית ודואלית של אריסטו ו קאנט , קיים אישוש ממשות בפועל בכל "יש" שהוא . דהיינו, ה"ישים" נראים ומוכרים בפועל, מאששים זה את זה, כאדם ספציפי-סובייקטיבי, כלב, או גרגיר החול וכו' . אך המשנה הסדורה רואה ותופסת את המציאות הממשית האמיתית, כתופעות הרוחשות ומשתנות בהווה הנמשך, כתופעות יחידניות, מאוחדות ודומות לאחרים שהסיבתיות היא חלק מזערי בהתרחשותן, בהווייתן . התופעות נמצאות, כאמור, ביחסים עם עצמם וסביבתן, והן בוחרות בהווה את הפעולה האופטימלית-קונקרטית למצבן . בעין הרואה בשלושה ממדים, התופעות נראות לקאנט , ל אריסטו ולי אותן תופעות, אך באשר לאופן התרחשותן — יש שונות מהותית בין תפיסתי לתפיסתם . קודמיי מציינים מושגים חיצוניים לטבע ולא נראים לעין, דואליסטיים וסיבתיים, ואילו המשנה הסדורה רואה שההתרחשות היא תלוית איכות אפיוני התנועה האונטולוגיים . להרחבה ראו תורתהמחוללים ו הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה . לכל "יש" קיים סופו, מותו . גלקסיות מתות, וכן כוכבים ובני-אנוש . מהכרח טבעו, כל "יש" במציאות מסיים את מסעו היחידני בנצח ההווה . c . ב איגרות , איגרת עשרים ואחת לגוּיליאלמו דה-בליינברג, עמ' 133 , אומר שפינוזה : "אני גם מכיר ויודע ( הכרה זו מקנה לי שביעות-רצון ונחת-רוח מאין כמוהן ) שהכול נעשה כן בכוח היש, השלם בתכלית השלמות, ועל פי גזירתו, שאינה משתנה" . להבדיל מ שפינוזה , המשנה הסדורה רואה ומכירה בשינוי הנמשך בכל "יש" כאידאה המשתנה בפועל עד סופו ומנסה להאיר ולבאר את המציאות הממשית של ה"יש" מתוך כלים העומדים לרשותה בעולם ה"יש" . לפיכך, כל שאנו יכולים לפעול בו הוא להאיר ולהכיר במציאות הממשית על מיניה, סוגיה
|
|